לאנשים שבעורקיהם נמצאו חלקי פלסטיק זעירים, מיקרו-פלסטיק או ננו-פלסטיק, יש סיכון גבוה פי 4.5 לחוות התקף לב, שבץ מוחי או מוות, בתקופה של כמעט שלוש שנים (34 חודשים) לאחר שעברו אנדארטרקטומיה (carotid endarterectomy), ניתוח בעורק הקרוטיד עקב היצרות אסימפטומטית. זאת, בהשוואה לאנשים שעורקיהם היו נקיים מחלקיקי פלסטיק. כך עולה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת The New England Journal of Medicine.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בקרב יותר מ-200 אנשים שעברו ניתוח להסרת רובד טרשתי בעורק הקרוטיד ונמצא שאצל כמעט 60% מהם היו חלקיקים של מיקרו-פלסטיק או ננו-פלסטיק בעורק ראשי.
המגזין Nature כתב על המחקר של ד"ר ג'וזפה פאוליסו, מומחה לרפואה פנימית באוניברסיטת קמפניה לואיג'י ונוויטלי מאיטליה ועמיתיו. החוקרים ידעו שמיקרו-פלסטיק נמשך למולקולות שומן ובמחקר הם ביקשו לבדוק האם החלקיקים יצטברו בפלאקים שנוצרים על רירית כלי הדם.
הצוות עקב אחרי 257 אנשים שעברו הליך כירורגי שמפחית את הסיכון לשבץ מוחי על ידי הסרת רובד מעורק הקרוטיד. החוקרים הסתכלו על הפלאקים שנכרתו במיקרוסקופ אלקטרוני וראו כתמים משוננים - עדות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שהתערבבו עם תאים ומוצרי פסולת אחרים בדגימות של 150 מהמשתתפים.
ניתוח החומרים העלה כי חלק הארי של החלקיקים היה מורכב מפוליאתילן, הפלסטיק הנפוץ ביותר שנמצא באריזות מזון, בשקיות קניות, בצינורות רפואיים, ב-PVC או בויניל.
מהמחקר עלה כי למשתתפים שנמצאו אצלם יותר חלקיקי מיקרו-פלסטיק בדגימות הפלאק היו גם רמות גבוהות יותר של סמנים ביולוגיים לדלקת. המחשבה היא שאם חלקיקי הפלסטיק עוזרים לעורר דלקת, הם עלולים להגביר גם את הסיכון שהפלאק ייקרע ומשקעי השומן יסתמו את כלי הדם.
בהשוואה למשתתפים שלא היו להם מיקרו-פלסטיק בעורקים, המשתתפים שנמצאו אצלם חלקיקי פלסטיק היו צעירים יותר, מרביתם זכרים, מעשנים עם סיכוי גבוה לסוכרת או למחלות לב וכלי דם אחרות. החוקרים מציינים כי כיוון שהמחקר כלל רק אנשים שנזקקו לניתוח כדי להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, לא ידוע אם הקשר מתקיים באוכלוסיה רחבה יותר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
