החשש מהנזק למעמד הרפואה בישראל כתוצאה מהמלחמה אינו חדש, אך ככל שהמלחמה מתארכת עולות עוד עדויות המאשרות חשש זה. פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מהמומחים הבכירים בישראל לסרטן, ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אמר השבוע כי מדובר בחרם סמוי שפוגע ברפואה, במחקר, ברופאים ובחולים בישראל.
עוד בעניין דומה
בראיון לאריאלה איילון ב-ynet מיום ו', אמר פרופ' וולף כי "כבר מזהים היטב את הנזק. אם בעבר חברות תרופות חיזרו אחרינו, היום אנחנו נאלצים להילחם מולן כדי להיכלל בניסוי. גם כתבי עת מדעיים, שפרגנו ופרסמו מאמרים שלנו, דוחים אותנו באמתלות שונות. זוהי מציאות חדשה ומאיימת, שלא הכרנו בעבר ובוודאי שלא בנפח הזה".
פרופ' וולף הדגיש כי אין חרם גלוי, אך זהו "החרם הזוחל, הסמוי, התת קרקעי, שמלבינים אותו בתירוצים לגיטימיים והוא מתחפש למשהו נסבל ונסלח, שהוא מסוכן שבעתיים מחרם מובהק שיודעים איך להיאבק נגדו או שהוא נגמר מאליו. אני חותם על זה שככל שתתארך המלחמה, הרפואה בישראל תאבד את ההובלה המדעית שלה בעולם", אמר.
פרופ' וולף פירט את המצבים המזינים את התחושה של חרם סמוי ובין השאר הזכיר סירוב להגיע לכנסים בישראל. "אף פעם לא חווינו מלחמה מתמשכת שגוררת אחריה את המניעים שלא להגיע לישראל - מהכי בנאליים בגלל ביטולי טיסות ועד גזענות ואנטישמיות. עד לפני שבעה באוקטובר, כשהמציאות היתה שפויה יותר והשמיים היו פתוחים יותר, אירחתי בכל שבוע משלחת אחרת".
הוא דיבר על הכתף הקרה ואובדן התעניינות מצד עמיתים: "חיזרו אחריי נציגים בכירים של חברות פארמה, הגיעו מדענים ורופאים מובילי דעה מרחבי העולם, להתרשם מהרפואה הישראלית המפותחת וליזום עשייה מחקרית משותפת. המציאות הזו נשמטת לנו מתחת לרגליים. מדענים חוששים להגיע למדינה במלחמה, חברות התרופות המסחריות מנהלות את תחשיבי ההון-סיכון שלהן ואני לא מייחל ליום שהן יחליטו לצמצם את הקשרים איתנו כי למה להן להסתכן? ואז, אין תרופות ניסוי, אין מחקר וחולים ניזוקים".
על הפגיעה ישירה ברופאים, אמר פרופ' וולף: "אני יודע על מקומות בארה"ב שלא הסכימו לקבל להתמקצעות רופאים מישראל. בענף האונקולוגיה למשל, אני נעזר בעמיתים-חברים שרכשתי במהלך השנים, שהם חברי אמת ששולחים לי מסרונים מודאגים. כולם בעמדות מובילות ורק חלקם יהודים. הם דואגים להמשך ההתמקצעות של הרופאים הישראלים. הכל אישי וקשרים שנוצרו הם בין מדען למדען ולא מדינה מול מדינה.
"ככל שנוצר קשר מדעי, מתקיימת בחלק נכבד מהפעמים גם ידידות וחברות. טבעי שנרצה להמשיך לעבוד יחד, אבל הברור מאליו כבר לא כזה ברור. אנחנו נרתמים למאמץ לשמר קשרים. כיום, חלקם פחות מתגאים להגיד שהם חברים של רופא-חוקר מישראל".
פרופ' וולף מעיד: "למעלה מחצי שנה לא השתתפתי באף כנס. כנסים הם המקום לפגוש את כל המקבילים והבכירים בחקר הסרטן ובטיפול בו. המפגשים הבינאישיים האלה, ההיכרויות שנוצרות, הם המפתח לכל השקעה. אם המעמד הנחשב שלנו בכנסים עדיין בתוקף נדע רק ביוני, בכנס האונקולוגי השנתי שמתקיים בשיקגו שנחשב לגדול, למשמעותי ולמוביל בתחום. האם גם השנה נתקבל שם בחום ובאהדה? אני לא יודע להגיד, אבל מה שברור לי כבר מהרגע שהתחילה המהפכה המשפטית, שכל משתתף ישראלי ייאלץ לסנגר על ישראל".
בכתבה של אור קשתי בהארץ מופיעות עדויות של 60 חוקרים שסיפרו על המצב החדש עימו נאלץ עולם המדע בישראל להתמודד: מדענים נזרקים מקבוצות מחקר, שיתופי פעולה נפסקים, מאמרים נדחים בנימוקים פוליטיים והרצאות בכנסים מבוטלות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
