תופעת אובדנות בקרב ניצולי מתקפת השבעה באוקטובר

תופעת האובדנות בקרב הניצולים מאירועי שבעה באוקטובר עלתה אתמול (ב') בדיון בוועדת הבריאות שעסק בטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במתקפת החמאס. מספר מקרי האובדנות ידוע אך אינו מדווח.

בדיון השתתפו גורמים מטפלים בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית, אנשים שנפגעו מינית בעברם וחברות כנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, אמר כי "מוטלת עלינו החובה לוודא שלניצולים יוענק טיפול הולם, ממצה וליווי מתאים לנפגעים מינית". ח"כ משריקי הדגיש את הצורך בנוהל כתוב, מתוקצב ומוטמע לטיפול בנפגעים באירוע כה המוני.

בין שאר הנושאים שעלו בדיון עלתה מצוקת מערך בריאות הנפש בהעדר כוח אדם ותקציבים. נציגת משרד הרווחה הודיעה כי המשרד הקצה ארבעה מיליון שקל לטיפול בנפגעות ובנפגעים מינית על ידי מחבלי החמאס.

הנוכחים דנו גם בבושה שמלווה את מי שנפגע בתקיפה מינית, שלעתים מדווחת רק שנים אחרי, וכן במעגל הגדול של הנפגעים והנפגעות הכולל בני משפחה ואנשים שהיו עדים לפגיעות ולא יכלו להושיע. אנשי המקצוע הדגישו כי למרות הסקרנות לשמוע על פגיעות ועל אובדנות, יש לכבד את הנפגעים ולעסוק במהות ולא במספרים.

ד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול בתקיפה מינית במשרד הבריאות, ציינה בדיון כי כל משרדי הממשלה פועלים בתיאום ובאיגום משאבים לטיפול בנפגעים, כולל בנפגעים מינית, והמשרד מפעיל מערכי למידה לטיפול עם נכונות רבה לסייע לארגונים ולמטפלים. בנוסף, מערך בריאות הנפש במשרד תוקצב בשני מיליארד שקל, מתוכם הוקצה סכום מוגדר לנושא זה.

סלעית שחר-הוכמן, מנהלת תחום טיפול בנפגעים מינית במשרד הרווחה, סיפרה כי מיד לאחר מתקפת החמאס הוקצה תקציב של ארבעה מיליון שקל לטיפול בנפגעים מינית וכי מופעלים כ-80 מרכזי טיפול ברחבי הארץ. מלי לוי, רכזת שיקום במוסד לביטוח הלאומי, ציינה כי כל מי שמוכר כנפגע תקיפה מינית זכאי למערך תמיכה גם באופן פרטי, ומוצע טיפול אצל מומחים לתחום. ההכרה ניתנת כיום באופן מזורז, גם ללא הגעה פיזית.

נציגי הארגונים המטפלים מסרו כי למרות שאין המתנה לטיפול כשמדובר במי שנפגעו במתקפת השבעה באוקטובר, יש חוסר במשאבים ובעיקר בכוח אדם.

צביה זליגמן, מנהלת מרכז לוטם לטיפול בפגיעה מינית במרכז הרפואי איכילוב, אמרה כי במרכז מטפלים בעשרות נפגעים ממתקפת החמאס למרות מחסור במטפלים. בהתייחס לאובדנות, אמרה: "אתם יודעים כמה אנשים כבר התאבדו מאז השבעה באוקטובר?! אנשים אובדניים בצורה בלתי רגילה. יש אובדנות רבה מאוד".

מרים גברעם, סגנית מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, הדגישה כי כבר לפני המלחמה חסר תקציב להכשרת מטפלים בטראומה מינית, והתקציב שיועד לכך הוסב עתה לטיפול בטראומה כללית. שוש קרק-פרמינגר, מצוות חוסן במטה משפחות החטופים, הוסיפה כי נדרשת צניעות מקצועית להודות שאין מספיק ניסיון וידע לטפל בטראומה כה נוראה.

נשיאת מכללת אחווה, פרופ' יפעת ביטון, קראה להציע טיפול גם לקהילות ולא רק ליחידים ולנקוט משנה זהירות כדי שהטיפול לא יגרום חשיפה וזעזוע נוסף. היא אמרה כי החברה הישראלית לא היתה כלל מסוגלת בתחילה להאמין שמעשים מחרידים כאלה אכן התרחשו.

גם חיילים, שוטרים, אנשי זק"א, אנשי המכון לרפואה משפטית ועובדים סוציאליים זקוקים לטיפול, כתבה נורית יכימוביץ'-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בנייר עמדה שהוכן לפני הדיון. בנוסף, טרם התקבלה תגובת משרד הביטחון לליווי חיילים וחיילות בנושא והיא התריעה כי התור לטיפול נפשי לנפגעים ארוך מדי.