דוברת ארגון הבריאות העולמי, ד"ר מרגרט האריס, התקשתה באחרונה להבין את הביקורת על עמדותיו החד צדדיות של הארגון בפרסומיו השונים ועל העלמת העין של הארגון מתפקידם של בתי החולים העזתיים כקיני טרור. בראיון עימה התייחסה למצב החטופים והדאגה לשלומם, אך הקדישה יותר זמן למצבם של תושבי עזה ולמצב בתי החולים ברצועה.
בתחקיר שביצענו בעמותת "מדעת" על עמדותיהם ופרסומיהם של ארגוני הבריאות והרווחה הבינלאומיים ראינו עמדה חד-צדדית מובהקת של הארגונים לצד הפלסטיני. רוב הארגונים ציינו את הטבח ב-7 באוקטובר באופן שולי בפרסומיהם, תוך התעלמות מוחלטת מפשעים כנגד האנושות שבוצעו באוכלוסיה אזרחית הכוללת ילדים וקשישים חסרי הישע.
עמדה זו באה לידי ביטוי הן בהצהרות של ראשי המוסדות והן באמצעות ניירות עמדה פורמליים. ארגון "רופאים ללא גבולות", למשל, התייחס בעשרות פרסומיו ברשתות החברתיות פעמים ספורות ל"ישראלים שנהרגו" ב-7 באוקטובר, אך כמעט מדי יום התלונן על הדלק האוזל ברצועה, הרג אזרחים בהפצצות, וקרא "לרשויות הישראליות לנהוג באנושיות".
משרד הבריאות כמעט חסר נוכחות ברשתות החברתיות הבינלאומיות, ואילו הצד הפלסטיני משתמש בתיאורים גרפיים (חלקם מבוימים) שמתגלגלים ברחבי הרשת ומעוררים זעם עצום כלפי ישראל
מנגד, משרד הבריאות הישראלי ממעט לפרסם באנגלית התייחסויות למלחמה. מאז 16 באוקטובר ועד ליום כתיבת המאמר הזה, התייחס חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו רק פעם אחת באנגלית ובאופן כללי. המשרד כמעט חסר נוכחות ברשתות החברתיות הבינלאומיות, ואילו הצד הפלסטיני משתמש בתיאורים גרפיים (חלקם מבוימים) שמתגלגלים ברחבי הרשת ומעוררים זעם עצום כלפי מדינת ישראל.
כיום, מדינת ישראל כמעט לא פועלת מול אותם ארגוני בריאות בינלאומיים כחלק מהמלחמה בהכחשת והסתרת הטבח. ראשי משרד הבריאות אמנם נפגשו בשווייץ עם ראש ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס ו"נזפו" בו על העלמת העין של הארגון מהנעשה בבית חולים שיפא, אך לא נעשתה פעילות בהקשר לתגובות ארגוני הבריאות על טבח חמאס.
הפעילות מול רוב רופאי העולם מתבצעת על ידי יחידים. משרד הבריאות נע בחודשיים האחרונים ממשבר למשבר - מטיפול בפצועים הרבים, לטיפול בגופות, לטיפול במפונים, ובאחרונה הטיפול בחטופים ששבו לארץ. בניגוד לקורונה, ובין שאר המשימות הלאומיות, קולם של הדוברות וההסברה הרפואיים נאלם.
חודשיים מפרוץ המלחמה, מדינת ישראל ממעטת מאוד להשתמש במידע רפואי מותמם כדי להילחם בדיסאינפורמציה הרפואית המציגה את הטבח כאירוע שולי שבו נפצעו ונהרגו ישראלים, ולא כאירוע טרור מכונן
משנת 2020, משקלם של גופי הבריאות הבינלאומיים בהתוויית מדיניות ודעת קהל התגבר מאוד עקב מגיפת הקורונה העולמית. במהלך חודשיה הראשונים של המגיפה, השכילה ישראל, בדומה לגופי בריאות אחרים בעולם, לעשות שימוש בנתונים רפואיים כדי להמחיש את השפעת המגיפה. בתוך כך נלחמה בקולות המפיצים דיסאינפורמציה. ההנגשה של נתונים מקובצים (למשל מספר הנפטרים והמאושפזים בכל יום, מפת התפשטות המגיפה בעולם) ושל סיפורים על החולים והנפטרים מקורונה הפכה את המגיפה למובנת יותר ועזרה לעצב את דעת הקהל העולמית והלאומית כדי להילחם בה. גם כיום, לעמדות של ארגוני בריאות בינלאומיים השפעה על קהילות משמעותיות בעולמות הרפואה והמחקר ואסור להזניח אותן.
חודשיים מפרוץ המלחמה, מדינת ישראל ממעטת מאוד להשתמש במידע רפואי מותמם (כזה שאינו מכיל פרטים מזהים) כדי להילחם בדיסאינפורמציה הרפואית המציגה את הטבח כאירוע שולי שבו נפצעו ונהרגו ישראלים, ולא כאירוע טרור מכונן. כיום, אין עדיין גוף מרכזי אשר עוסק באיסוף החומר ורתימתו למאמצי ההסברה. גרוע מכך, הנתונים אינם זמינים לטובת מי שיכול לעשות בהם שימוש הסברתי.
להשתמש בנתוני בתי החולים להסברה
הצורך לטפל באופן מהיר באלפי הרוגים ופצועים בפרק זמן קצר מנע את השימוש בצורות התיעוד המודרניות המקובלות, וחייב את המטפלים בשורדים ובהרוגים לעבוד מהר ובכתב יד. במקרה של הנרצחים, המשימה העיקרית והראשונה במעלה היתה להגיע לזיהוי, מהר ככל האפשר. לא בוצעו נתיחות לאחר המוות בכל הקורבנות אלא רק בחלקם הקטן, ולרבים מהם אין אפילו תיעוד רפואי ממוחשב של סיבת המוות ולא הונפקו תעודות פטירה.
על מנת לשפר את ההסברה הבריאותית נדרשים כמה צעדים דחופים:
- ליקוט החומר הרפואי הקיים בצורות השונות ומכלל הגורמים המטפלים, וסידורו למאגר מידע אחיד ונהיר.
- פרסום המידע הרפואי המותמם בסדרת פרסומים ברשתות החברתיות במסגרת קמפיין נרחב.
- פנייה לארגוני רפואה בעולם כולל ארגונים וולונטריים, ארגונים מקצועיים, מערכות בריאות ורשתות בתי חולים, להנגשה של המידע הרפואי על טבח 7 באוקטובר.
- פרסומים מקצועיים בעיתונים רפואיים על אירועי הטבח כולל תיאורי מקרה ומאמרים על אתגרי הטיפול באירוע רב-נפגעים מאסיבי.
חשוב לפרסם מה היו הפציעות וכמה אנשים נפגעו מכל סוג פציעה, מה היו סיבות המוות, כמה נשים ונערות נפגעו מאלימות מינית כן להתמקד בפרטים הרפואיים של שורדים ספציפיים בעלי סיפור משמעותי, בהסכמתם או תוך מחיקת פרטיהם
את גופי הבריאות הבינלאומיים והקהילות הרפואיות יש לעמת עם מה שקרה במציאות ולעשות את זה לא רק באמצעות דיווחים של דובר צה"ל מתוך בית החולים רנטיסי או שיפא, או בסרטון זוועות חמאס, אלא באמצעות שימוש בנתונים יבשים אך אמינים מבתי החולים, המכון לרפואה משפטית ומחנה שורה. חשוב לפרסם מה היו הפציעות וכמה אנשים נפגעו מכל סוג פציעה, מה היו סיבות המוות, כמה נשים ונערות נפגעו מאלימות מינית באופן שניתן להוכיח, וכן להתמקד בפרטים הרפואיים של שורדים ספציפיים בעלי סיפור משמעותי, בהסכמתם או תוך מחיקת פרטיהם.
שימוש מושכל כזה בנתונים ואף בדו"חות רפואיים אמינים אך אנונימיים יקנה לישראל זמן יקר נוסף במלחמת ההסברה העולמית, במיוחד כאשר המלחמה נמשכת וישראל זקוקה לעוד לגיטימציה בינלאומית.
הכותבים:
ד"ר איתמר נצר, חבר ועד עמותת "מדעת" וקצין הרפואה הזרועי של זרוע הים לשעבר; ענבר עוז, יזמת בתחום הבריאות וחברה בעמותת "מדעת"
(המאמר התפרסם לראשונה ב-Ynet)
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
