חודש עבר מ"השבת השחורה", שבת שמחת תורה, 7.10.23, בה הוכתה ישראל מכה חסרת תקדים. מנסיוני, בין היתר כראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל בתקופת האינתיפאדה השנייה ובשנים האחרונות כמרכז תחום החוסן ובריאות הנפש במד"א, יו"ר הוועדה המקצועית בער"ן ויועץ לארגון נכי צה"ל, חשוב לוודא ממש בימים אלה קיום התערבות דחופה ומלאה בקרב כל מי שנמצאים בסיכון לפתח הפרעות נפשיות ממושכות בעקבות מכה זאת.
חשוב להבין כי קיימת מסה קריטית של אלפי נפגעים פוטנציאליים, שזקוקים לפחות לבדיקת מצבם, גם בעת המשך הלחימה ואף התרחבותה.
בשבת שמחת תורה, 7.10.23, הוכתה מדינת ישראל מכה חסרת תקדים. מעולם לא נהרגו כל כך הרבה תושבי ישראל ביום אחד. מספר ההרוגים האזרחים דומה בהיקפו למספר ההרוגים האזרחים של כל מלחמת העצמאות, או של כל שנות האינתיפאדה השנייה. האכזריות השטנית ומעשי הזוועה דמו למאורעות קשים כבימי השואה, או לפוגרומים ביהודים בהיסטוריה היותר רחוקה. בנוסף לכך, מעל מאתיים איש – כולל חיילים אך בעיקר אזרחים, ילדים וקשישים, ישראלים ואף זרים – נחטפו כבני ערובה לתוך רצועת עזה.
מצב כזה של טראומה לאומית ואבל חסר תקדים, מסובך בדאגה לחייהם ולבריאותם של החטופים, תוך המשך לחימה והעמקתה ברצועת עזה ותחת חשש מהתרחבותה לצפון הארץ, הוא חסר תקדים בישראל.
מעולם לא נהרגו כל כך הרבה תושבי ישראל ביום אחד. מספר ההרוגים האזרחים דומה בהיקפו למספר ההרוגים האזרחים של כל מלחמת העצמאות, או של כל שנות האינתיפאדה השנייה. האכזריות השטנית ומעשי הזוועה דמו למאורעות קשים כבימי השואה, או לפוגרומים ביהודים בהיסטוריה היותר רחוקה
זה למעלה מ-20 שנים התכוננו למתווי לחימה במספר חזיתות. ידענו כי הלחימה תערב גם את העורף האזרחי, אבל בכל התרגילים וההכנות לא התכוננו למצב בו נצטרך לטפל ביום אחד בכמות כה גדולה של הרוגים, פצועים וחטופים. מצב חסר תקדים זה מחייב היערכות חסרת תקדים והתרכזות בעיקר בקבוצות הסיכון הגבוה ביותר לפתח הפרעות נפשיות תגובתיות.
נפגעי המעגל הראשון
עיקר המאמץ שמטרתו להקל על הסבל הנפשי ולמנוע ככל שניתן הפרעות נפשיות פוסט טראומטיות צריך להתמקד בנפגעי המעגל הראשון. בעיקר, יש להתייחס לאלה שנחשפו לסכנת מוות ולמוות של אחרים, לפעמים במשך שעות ארוכות, וכמובן למי שנפצעו כאשר חוו את אימי ההתקפה האכזרית. לכל אלה יש לדאוג לליווי צמוד ואינטנסיבי. יש לוודא את שלומם הנפשי ולא להמתין שהם יפנו מרצונם לטיפול.
גם הם וגם הנפגעים הפוטנציאליים מהמעגלים הנוספים צריכים להישאר ככל האפשר בתוך המסגרות הקהילתיות התומכות שלהם, שאותן יש לחזק. זאת, מאחר שהסיוע הנפשי הראשוני עבור מי שעברו טראומה ואבל מגיע מסביבתם המיידית – המשפחתית, החברתית והתעסוקתית.
ואולם, בשל עוצמת הטראומה לא ניתן להסתפק בחיזוק הלכידות החברתית ויש לדאוג לכיסוי של כל נפגעי המעגל הראשון בצורה מקצועית. כיסוי מקצועי כזה רצוי לעשות בתיווך מקורות הסיוע הקיימים, לרבות רופאי המשפחה, אחיות מרפאות, עובדים סוציאליים מקומיים, מורים, בעלי תפקידים ציבוריים, וכמובן צוותי חוסן קיימים, שיש לתגברם בצורה חסרת תקדים באנשי צוות ממקצועות בריאות הנפש.
נפגעי המעגל השני
התייחסות מיוחדת וליווי צמוד אך רגיש יש לכוון למשפחות החטופים והנעדרים. אלה נמצאים במצב קשה במיוחד. בדומה לכך אין לשכוח את המשפחות השכולות הרבות, ובמיוחד את אלו שהוכו פעמיים, שלהן קרובים שנהרגו ואחרים שנחטפו.
אזרחים ב"כיכר בני ערובה", מוזיאון לאמנות תל אביב, 3 בנובמבר 2023. צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
במעגל ההתייחסות והליווי הנפשי השני נמצאים צוותים שנחשפו לזוועות. בין אלה עלולים להיות גם כאלה מהמעגל הראשון (אנשי צבא וכוחות הביטחון). צוותי זק"א וצוותי זיהוי גופות לא נחשפו בעבר לא לכמות של ההרוגים ולא לעוצמת הזוועה שהתגלתה בטיפול ובזיהוי. צוותים אלה זקוקים לכן להתערבות מקיפה, שצריכה להיות יומיומית לצוותים שממשיכים להיות פעילים.
כוחה של לכידות חברתית
למרות הקשיים העצומים שעומדים בפנינו, חשוב לזכור שלמצב של מלחמה יכולות להיות גם השפעות חיוביות מבחינה נפשית. בשבועות האחרונים אנחנו עדים להתחזקות מיידית של הלכידות החברתית בישראל. ייתכן שדווקא עוצמת הפגיעה גרמה להתגייסות, הן לשירות מילואים והן לפעילות התנדבותית עצומה. לכידות חברתית זאת חיונית לקיום חוסן ברמה הלאומית ולתמיכה בנפגעים הנפשיים.
חשוב להתייחס ולטפל בכל הפרעה נפשית המופיעה בעקבות טראומה, כמו מצב חרדה "סתם" ודיכאון. המצב עוד יותר מורכב במקרים שהטראומה מערבת מצב של אבל, ויש ללוות את הנפגעים כדי למנוע התפתחות של אבל פתולוגי יחד עם הפרעה פוסט טראומטית.
אחד הביטויים של ההתנדבות הוא התגייסות של מטפלים ממקצועות שונים, יחד עם מתנדבים רבים אחרים, גם על מנת לטפל ולהתחיל לשקם את מפוני העוטף וללוות מפונים מיישובי גבול הצפון. לא פחות מרשימה היא התגייסות של ארגונים לטיפול במצוקה נפשית: מסכי הטלוויזיה, לדוגמה, מציעים עשרות כתובות אליהן ניתן לפנות לקבלת סיוע נפשי. כך לדוגמה עלו במאות אחוזים הפניות לקוי הסיוע של ער"ן, ארגון העזרה הנפשית הלאומי. הפונים לער"ן פגשו מתנדבים שמזה שבועות מציעים אוזן קשבת ותומכת במשמרות כפולות ומכופלות. עם זאת, יש לדאוג שהליווי של הנפגעים במעגל הראשון והשני לא יהיה רק וולונטרי, לא מצד המטפלים ולא מצד המטופלים.
להלן כמה נקודות חשובות להתערבות מקצועית נפשית המסתמכת על הניסיון הרב שנצבר בעבר בתחום:
אין לחשוש מכך שקיימות שיטות טיפול מגוונות, בעיקר פסיכותרפויטיות, בנפגעים: מסתבר שבטווח הארוך אין הבדל משמעותי בתוצאות בין טיפולים שונים. נראה כי לקשר הטיפולי – הרגשת המטופלים שהמטפלים הם מקצועיים, משקיעים בהם את מיטב הידע שלהם מתוך רצון לסייע להם, ובגישה אמפתית (מתוך יכולת לחוש בסבלם), חשיבות רבה כנראה יותר מאשר לטכניקה של הטיפול.
לא כל הפרעה נפשית בעקבות טראומה כוללת את כל הסימפטומים של ההפרעה ה"קלאסית", שהם: תגובת דחק מיידית (מצב תקין אם חולף תוך שלוש יממות), ההופכת להפרעת דחק מיידית (אם נמשכת עד חודש), והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אם המצב נמשך לאחר חודש מהטראומה וקיימים סימפטומים חודרניים (חלומות על הטראומה, פלשבקים – מצב דומה אך בערנות, וזכרונות פוסט טראומטיים, כשבכולם מופיעה חרדה קשה).
בשל המכה הקשה שהוכו הרשויות בעוטף והקשיים הארגוניים של רשויות בצפון, על משרדי הממשלה לדאוג לא רק לתכנון אלא גם לוודא את הביצוע הכולל של ההתערבויות בשלב זה, בעיקר לגבי נפגעי המעגל הראשון.
חשוב להתייחס ולטפל בכל הפרעה נפשית המופיעה בעקבות טראומה, כמו מצב חרדה "סתם" ודיכאון. המצב עוד יותר מורכב במקרים שהטראומה מערבת מצב של אבל, ויש ללוות את הנפגעים כדי למנוע התפתחות של אבל פתולוגי יחד עם הפרעה פוסט טראומטית.
השלב הקריטי למניעת התפתחות של הפרעה כרונית הוא כעת – לכן, חשוב לוודא כיסוי רחב ומלא של הזקוקים לליווי, להערכה ולטיפול ויש להשתמש גם ללא חשש במתנדבים,– מאחר שיש לצפות לכך שתוך מספר שבועות יפחת הצורך בהמשך טיפול אינטנסיבי בחלק ניכר של הנפגעים.
במצבי לחימה קודמים האחריות על הטיפול והשיקום של האזרחים הושתה על הרשויות המקומיות. בשל המכה הקשה שהוכו הרשויות בעוטף והקשיים הארגוניים של רשויות בצפון, על משרדי הממשלה לדאוג לא רק לתכנון אלא גם לוודא את הביצוע הכולל של ההתערבויות בשלב זה, בעיקר לגבי נפגעי המעגל הראשון.
על מנת להיעזר בלכידות החברתית, חשוב לעודד את הנפגעים להשתתף במפגשים קבוצתיים-קהילתיים - מנסיון העבר, הסיוע שמקבלים הנפגעים ממי שעבר יחד איתם את הטראומה, חשוב לא פחות מההתערבות המקצועית. לכן, חשוב להפעיל את התמיכה הקהילתית והמשפחתית. יש להימנע ככל האפשר מהוצאת הנפגעים מסביבתם הטבעית ויש לשמור על המבנה הקהילתי ככל שניתן, גם בקרב המפונים. הסיסמאות "כוחנו באחדותנו" ו"ביחד ננצח" נכונות מאוד גם מבחינת היכולת להתמודד עם טראומה נפשית ועם אבל.
יש לשקול היטב הוספת טיפול תרופתי לטיפול פסיכותרפי, אך יש לזכור שמי שסובל או סבל בעבר מהפרעות נפשיות עלולים להיות בסיכון יתר להתפתחות הפרעות פוסט טראומטיות. יש להימנע מהפסקת טיפול תרופתי אצל נפגעים שנהגו ליטול תרופות פסיכוטרופיות וכן יש להיזהר מאד מהפסקה מיידית של טיפול בקנאביס (וודאי בקנאביס רפואי) מאחר שקנאביס עשוי להיות תרופה ספציפית עבור חלק מהנפגעים. יש גם מקום לשקול חידוש טיפול זה במי שהשתמשו בכך בעבר אך לא מומלץ לעשות זאת באופן גורף.
חשוב לזכור כי למרות הטראומה חסרת התקדים, התוצאה השכיחה של טראומה איננה התפתחות הפרעה נפשית פוסט טראומטית, אלא התפתחות חוסן - יש להדגיש זאת לכל הנפגעים. מנסיוננו, לנפגעים חשוב לשמוע מהמטפלים בכל שלב - החל מהשעות הראשונות אחרי טראומה ועד תקופות ארוכות אחריה, שהם אנשים נורמלים, המגיבים בצורה נורמלית לסיטואציה שאינה נורמלית.
____________________________________
קישור לתוכנת לימוד/ ריענון בתחומים המרכזיים של מדריך העזרה הראשונה הנפשית במד"א, לומדה שמתאימה לסגלי רפואה וסיוע שאינם ממקצועות בריאות הנפש, ולמתעניינים בתחום. היא עוסקת בעיקר בטיפול בנפגעים, וגם בחיזוק חוסנם של המטפלים. יש בה ארבעה חלקים: 1. רקע לטיפול הנפשי; 2. מניעת הפרעות פוסט טראומטיות. 3. מצבי חירום בעזרה ראשונה נפשית. 4. דרכי מענה להתמודדות.
הכותב הוא אל"מ (דימ') פרופ' חיים קנובלר, יועץ מד"א לברה"ן ולחוסן ויו"ר ארגון נוער מד"א; יועץ לברה"ן להנהלת ארגון נכי צה"ל; יו"ר הוועדה המקצועית, ער"ן; החוג לניהול מערכות בריאות, המכללה האקדמית הדסה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
