מגפת הקורונה והסגרים שהוחלו בעקבותיה הובילו לדאגות הקשורות לבריאות הנפש של אנשים, שבעקבותיהן גבר העניין סביב זיהוי קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר לעקה נפשית. במחקר החתך שממצאיו תוארו בכתב העת European Eating Disorders Review תיארו החוקרים את האימפקט של המצב המתואר על דפוסי שינה ורגשות של ילדים עם אנורקסיה נרבוזה.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר השוו החוקרים את השוני בדפוסי שינה ורגשות בקרב שתי קבוצות של מתבגרים עם אנורקסיה נרבוזה, לפני (50 מטופלים) ובמהלך (51 מטופלים) מגפת הקורונה. לאחר מכן המשיכו החוקרים ובחנו את השינויים האלו לאורך זמן תוך שימת משקל על שתי תקופות הסגר שהיו בצרפת.
תוצאות המחקר הראו כי מתבגרים דיווחו על יותר קשיי שינה ושיעורים נמוכים יותר באופן מובהק במהלך תקופות הסגר בהשוואה למתבגרים שהוערכו טרם מגפת הקורונה. יתרה מכך, ממצאים נוספים הראו כי ככל שעבר זמן בתוך תקופת הסגר, הראו מתבגרים עם אנורקסיה נרבוזה הhדרדרות מתמשכת באיכות השינה כפי שהודגם לפי חומרה גדולה יותר של אינסומניה. בנוסף, הראו מתבגרים עם אנורקסיה נרבוזה ירידה מובהקת בחוויה הסובייקטיבית של רגשות חיוביים, ובייחוד רגשות של נעימות.
ממחקר זה עולה כי שינויים בשינה ומאזן הרגשות מחריפים בחומרתם ובשיעורי היארעותם בקרב מתבגרים עם אנורקסיה נרבוזה במהלך מגפת הקורונה. מאפיינים אלה יכולים לייצג יעדים טיפוליים על מנת לעשות אופטימיזציה לשירותי הבריאות באוכלוסייה זו, וזה דחוף באופן ייחודי באוכלוסייה זו בגלל קינטיקת ההתדרדרות של מטופלים במחלה. כלים כמו למשל אלה הניתנים על ידי טיפול התנהגותי קוגניטיבי למקרים של אינסומניה ומסגרת פסיכולוגית חיובית יכולים להיות מתאימים כדי להדריך מטפלים בהקשר הזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
