בעוד סרטן שד עם קולטנים לאסטרוגן (Estrogen Receptor-ER) מגיבים בדרך כלל לטיפול אנדוקריני (Endocrine Therapy-ET), עד 40% מהמטופלות יחוו הישנות תחת הטיפול האנדוקריני או לאחר השלמת הטיפול. בעבר הודגם כי לחץ סלקטיבי המופעל על ידי טיפול עם טמוקסיפן מפעיל את מסול האיתות של NFκB במטופלות עם גידולים מסוג ER+, שורות תאי גידול סרטן שד ובשתלים של גידולי סרטן שד. כמו כן הוצג כי הפעלה זו מאפשרת הישרדות של תת-אוכלוסייה של תאי NFκB+ אשר תורמים לגדילה מחדש של תאים והישנות של סרטן לאחר הפסקת ET. עם זאת, המנגנונים התורמים לשגשוג אוכלוסיית תאי NFκB+ במהלך ET טרם ידועים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה השתמשו בריצוף חד-תאי של RNA ובגישות ביואינפורמטיות לסווג את אוכלוסיית תאי NFκB+, ולאפיין את המשמעות הקלינית הנלווית. מחקרי מעקב בוצעו על מנת לאשש את הממצאים ולבחון את התפקוד של תגובת דחק משולבת (Integrated Stress Response-ISR) בשורות תאי סרטן שד ובמודלים של חולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי אוכלוסיית תאי NFκB+ שנוצרו בעקבות ET הינה אוכלוסייה קיימת אשר מועשרת תחת הלחץ הסלקטיבי של ET. בהתבססות על אוכלוסיית תאי NFκB+, החוקרים פיתחו חתימה גנטית שמנבאת הישנות של גידול כאשר היא מבוטאת בגידולי סרטן שד ראשוניים מסוג ER+, ונשמרת באוכלוסיית תאים גרורתיים. יתרה מזאת, החוקרים זיהו כי ISR, המסתמנת על ידי הגברה בפוספורילציה של eIF2α, התרחשה בתגובה ל-ET ותורמת לגדילה מושבית תחת הלחץ הסלקטיבי של ET.
מסקנת החוקרים הייתה כי אוכלוסיית תאים עם מסלולי איתות של NFκB ו-ISR מופעלים יכולה לשרוד ולגדול תחת הלחץ הסלקטיבי של ET. על כן, התמקדות באוכלוסייה זו כחלק מאסטרטגיית הטיפול יכולה לספק תוצאים טובים יותר על ידי מחיקה של אוכלוסיית תאים שמסוגלים לשרוד ET. הבנה של המנגנונים בהם תאי סרטן שד שורדים לחץ סלקטיבי של ET יכול לשפר את שיעורי ההישנות והתוצאים הכוללים של מטופלות עם סרטן שד מסוג ER+.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
