מחקר שביצע צוות ישראלי מצא קשר מובהק בין השמנת יתר בבגירים לבין סיכון לשבץ איסכמי בקרב מבוגרים מתחת לגיל 50. מחברי הדו"ח ציינו במסקנותיהם כי הם צופים כי עקב העלייה בשיעור הצעירים עם השמנת יתר בעולם, יגדל נטל הטיפול הרפואי במקרי שבץ. מדי שנה 13 מיליון בני אדם בעולם חווים אירועי שבץ.
עוד בעניין דומה
בעשור האחרון ניכרת בעולם עלייה המוערכת ב-10% מדי שנה באירועי שבץ איסכמי בקרב בגירים מתחת לגיל 50. מנגד יש כיום ירידה יחסית באירועי השבץ בקרב מבוגרים.
את המחקר הוביל פרופ'-חבר גלעד טוויג מחיל רפואה בצה"ל והמחלקה לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית ועמיתיו לצוות היו מהמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, המרכז הרפואי רמב"ם, אוניברסיטת תל אביב, מכבי שירותי בריאות, המחלקה לקרדיולוגיה בשיבא, היחידה לרפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה בבית החולים לילדים ספרא ומתכנית תלפיות הצה"לית.
נוכח ממצאי המחקר שהושגו מתוך נתונים רבים במיוחד, מצאו לנכון שני מומחים אמריקאים להגיב עליהם לתקשורת האמריקאית - ד"ר דיפאק בהאט, מנהל התכניות ההתערבותיות במחלקה לקרדיולוגיה ומחלות כלי דם בבית החולים בריגהאם-אנד-וומן בבוסטון והאפידמיולוג פרופ' דניאל לקלנד מהאוניברסיטה הרפואית של דרום קרוליינה ומההתאחדות האמריקאית למחלות לב ואיגוד השבץ.
בדיווח לכתב העת הרפואי נמסר כי הצוות ניתח נתונים ממסד הנתונים הצה"לי הנוגעים ל-BMI, השמנת יתר וסיכון לשבץ בקרב 1,900,384 ישראלים בגירים – 58% מהם גברים בגיל חציוני 17.3, שעברו בדיקות רפואיות לקראת שירות חובה בצה"ל בין השנים 1985 ל-2013.
המעקב אחריהם לאורך השנים העלה שבטרם הגיעו לגיל 50 (גיל חציוני 41) היו בקרב אותם מתגייסים עם השמנת יתר, בהיותם בטווח הגילאים 20-16 שנה, לא פחות מ-1,088 אירועי שבץ ראשוניים, 921 מהם שבצים איסכמיים ו-167 שבץ מדמם (Hemorrhage stroke).
החוקרים מצאו אפוא שיש קשר מובהק בין השמנת היתר בהיותם מתבגרים ובגירים צעירים לבין סיכון לשבץ איסכמי מאוחר יותר בחיים, אבל הקשר היה פחות מובהק לגבי שבץ מדמם. ה-BMI הגבוה בהקשר לשבץ לא נמצא קשור לכך שהם היו עם או בלי סוכרת מסוג 2.
בקרב מתבגרים צעירים בני 20-16 עם עודף משקל נמצא סיכון הגדול פי שניים לעומת אחרים לשבץ בטרם הגיעם לגיל 50 כאשר הסיכון לכך גדול פי 3.4 כשמדובר באנשים עם השמנת יתר ואף זאת בהשוואה לבני גילם עם BMI נמוך או נורמלי.
ועם זאת, כיצד השמנת יתר אצל בני עשרה משפיעה על סיכון לשבץ עדיין לא ברורה באופן מלא והמחקר לא יכול היה לומר שירידה במשקל בגילאים 40-20 תפחית סיכון לשבץ לפני גיל 50 וזאת מאחר שהחוקרים לא עקבו אחרי הירידה במשקל או העלייה במשקל שחלה בקבוצות הגיל הללו.
עורך המחקר פרופ' טוויג אמר כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הטיפול היעיל ומניעת מצבים של עודף משקל והשמנת יתר ובעיקר את הצורך לטפל באופן עקבי וממושך ב-BMI גבוה בגיל ההתבגרות. ד"ר בהאט ציין שבין הגורמים הרבים לשבץ נמצא גם שימוש בסמים לא חוקיים. פרופ' לקלנד המליץ לצעירים עם השמנת יתר לחדול לעשן וציין שירידה במשקל מקטינה סיכון לסוכרת ויתר לחץ דם - גורמי הסיכון הגבוהים ביותר לשבץ, בעיקר במבוגרים צעירים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
