מחקרים COVID-19

מחקר ישראלי: כ-50% מחולי הקורונה חווים תסמינים לאחר שהחלימו

עייפות, שינויים בחוש הריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות שליליות בבדיקות מטוש. כמחצית מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות

תסמיני מחלת הקורונה. אילוסטרציה

חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר ישראלי דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר אצלם מאז שחזרו מבית החולים והוכרזו כמחלימים.

את המחקר ביצע צוות של חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב מהמכון לביוכימיה וסגנית דיקן למחקר בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, יחד עם רופאים ב"הדסה". הם העלו דיווחם לאתר medrxiv שבו מתפרסמים דו"חות קדם ביקורת עמיתים.

מהמחקר עלה כי תסמינים של עייפות, שינויים בחוש הריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות שליליות שהושגו בבדיקות מטוש. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה.

עורכי המחקר ציינו כי דיווחים רבים שהופיעו בתקופה האחרונה מצביעים על כך שחלק מחולי הקורונה - ממצב קל עד קשה - ממשיכים לסבול מתסמינים שונים גם לאחר החלמתם. התסמינים עשויים להשתפר אצל חלק מהם בתוך תקופה קצרה, אך יש ביניהם שאינם מחלימים עד תום וממשיכים לסבול לאורך זמן מתופעות לוואי הגוררות נזקים רפואיים.

כיום נהוג לתאר תופעה זו בשם כ-Long COVID ולהתייחס אליה כחלק בלתי נפרד מהמחלה גם אם החולה כבר לא מידבק. אולם רב הנסתר על הגלוי בנושא הזה וחוקרים עדיין לא מבינים לגמרי את התופעה.

כדי לנסות להסיר את המסתורין סביב תסמיני המחלה המתמשכים לאחר סיום השלב המידבק שלה, ביצעה פרופ' ניב בשיתוף פעולה עם צוות רופאים מ"הדסה", בהובלת ד"ר שרה ישראל ופרופ' מרדכי מושקט, שני מחקרים שהתמקדו בסימפטומים של המחלה. הראשון פורסם גם הוא לפני כשלושה חודשים באתר medrxiv והתמקד בתסמינים הראשונים המופיעים אצל חולים שיצאו חיוביים בבדיקת מטוש, בהשוואה לתסמינים של חולים שיצאו שליליים בבדיקה זו ובהשלכות שבהבדלים הנוגעים לאיתור ואבחון חולי קורונה.

המחקר השני, שהתפרסם השבוע באותו מאגר מדעי וצפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי לאחר שיעבור ביקורת עמיתים, כמקובל, התמקד בהימשכותם של הסימפטומים של חולי קורונה במשך מספר חודשים.

צוות המחקר ערך ראיונות טלפוניים. הוצגו 48 שאלות והנשאלים השיבו במשך 20-30 דקות כל-אחד. 112 הנשאלים היו בגירים שסבלו ממחלה קלה עד בינונית. כל המשיבים היו ישראלים החיים בארץ בגיל ממוצע 35, 72 מהם היו גברים ו-40 נשים. השאלון הראשון התקיים ימים ספורים לאחר שהחולים נדבקו במחלה ועברו בדיקת PCR שהציגו תוצאות חיוביות לנגיף.

משתתפי המחקר שלא התאוששו, או שלא יצאו שליליים בבדיקת המטוש, המשיכו לענות על שאלון התסמינים כשלושה שבועות לאחר מכן וגם כשישה שבועות מזמן הידבקותם. השאלון הרביעי בוצע בקרב כל משתתפי הסקר הטלפוני כחצי שנה לאחר ההידבקות.

המשתתפים נשאלו לגבי כ-30 תסמינים שונים, בהם חום, שיעול יבש, שיעול עם ליחה, קוצר נשימה, לחץ או כאבים בחזה, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, שלשול, כאב בטן, בחילות ו/או הקאות, חוסר תיאבון, כאב ראש, שינוים בראייה, דמעת מוגברת (דמעות), צריבה או גירוי בעיניים, הפרשה מהעיניים, חיפוי לבן על הלשון (לשון לבנה), שינויים בחוש הריח ו/או בחוש הטעם, שינויים בשמיעה, שינויים בקול ובלחץ באוזניים. בנוסף, יכלו המשתתפים לדווח על תסמינים נוספים לפי בחירתם.

מתוצאות המחקר עלה שכ-46% מכל החולים סבלו מתסמין כלשהו במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בקורונה. מתוך כלל החולים, כ-20% ציינו שהם סובלים לאורך זמן מעייפות גם לאחר חצי שנה. התסמין השני השכיח ביותר במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בקורונה הוא שינוי בחוש הריח ובטעם (שינויים כימו-סנסוריים, 14% יחד). לאחר מכן, ציינו הנבדקים את התסמין של קשיי נשימה (9%). תסמינים הכוללים שינויים בתחושות של טעם וריח יחד עם שיעול היו גם הם נפוצים יחסית במידת התמשכותם והיו נפוצים גם לאחר בדיקת מטוש שלילית.

החוקרים מצאו עדויות בודדות לכך שהנגיף מסוגל לגרום לתסמינים מוכרים, או נדירים ומוזרים לאורך זמן, החל מפגיעה בזיכרון והפרעות בקצב הלב ועד נימול בידיים ואובדן שיער חמור.

עיוותים בחוש הריח

"אחת הנחקרות סיפרה על שריפה שכמעט פרצה בביתה כיוון שלא הצליחה להריח את ריח השרוף שבקע מהתנור. היה נבדק שציין כי לא הצליח להריח צואה בחיתוליי בנו", סיפרה המסטרנטית הדר קליין, חברת צוות המחקר.

מהלך חזרתם של חוש הריח והטעם היה מעניין במיוחד. מבין כל המדווחים על תסמינים של אובדן חוש הטעם והריח לאחר שישה שבועות, כ-65% דיווחו על שינויים מתמשכים בחושים אלה גם לאחר חצי שנה. חלקם ציינו שיעול מתמשך כתסמין נלווה.

"החושים משתקמים אצל רוב החולים תוך כשלושה שבועות. אולם אם לאחר כשישה שבועות מפרוץ המחלה, לא חזר חוש הטעם או הריח. יש סבירות גבוהה שהתסמין עלול להימשך זמן רב נוסף", ציינה פרופ' ניב.

במקביל, במעקב של חצי שנה לאחר תחילת המחלה, שבעה חולים דיווחו על עיוות בחוש הריח. "היו דיווחים של נבדקים שמריחים ריחות מוכרים בצורה שונה מכפי שהכירו, כמו הפרשות גוף דוגמת צואה או זיעה. אחת הנבדקות אף הריחה פחמימות בצורה מוזרה. אחרת סיפרה שהריחה בננה כדלק וכאלה שהתלוננו שהריח של הבושם שלהם השתנה", הוסיפה קליין.

תוצאות נוספות של המחקר, הראויות לציון, נוגעות לתופעות הלוואי המתמשכות זמן קצר. המחקר מצא כי מהיום הראשון למחלה, מופיעים לרוב מספר סימפטומים יחד, כשכל חולה סובל משני תסמינים ויותר בתחילת מחלתו. כאבי ראש, חום, שיעול יבש וכאבי שרירים, הופיעו כתסמינים הראשוניים המופיעים אצל למעלה משליש מהחולים לאחר הופעת מחלתם.

רק אצל כ-15% מהחולים שינויים בריח וטעם צוינו כתסמינים ראשונים והתרחשו בדרך כלל ביום הרביעי או החמישי להתפרצות המחלה, בממוצע (סטיות התקן גבוהות בשל שונות במהלכי המחלה מאחר שהמדגם של החולים קטן יחסית). אצל 14% מהחולים עייפות צוינה כתסמין ראשון - וזאת מבלי שנשאלו על תסמין זה בשאלון אלא דיווחו על כך עצמאית. "לכן, נראה שבפועל זהו תסמין נפוץ יותר", הבהירו החוקרים.

החוקרים מדגישים שקימות מגבלות במדגם ונדרש מחקר המשך: "המדגם שלנו לא כלל חולים קשים ולכן הוא רלבנטי עבור חולים קלים עד בינוניים בלבד. כמו כן, המידע דווח על ידי משתתפי המחקר, חלקו באופן רטרוספקטיבי, מה שעלול לגרום להטיות או אי דיוקים. בשל מופעים מאוד שונים של המחלה, יש צורך במחקרים ארוכים יותר עם קבוצות מחקר גדולות מאד של חולי COVID-19 כדי להמשיך ולאפיין את ההשפעה ארוכת הטווח של הקורונה".

מחקר רב משתתפים שכזה, עם אלפי משתתפים מכל העולם, מבוצע בימים אלה דרך המאגד הבינלאומי GCCR, בהובלת פרופ' ניב.

חשוב לציין: בבתי חולים שונים בישראל, כולל ב"הדסה," נפתחו באחרונה מרפאות ייעודיות לנושא ה-Post-COVID-19. הן מרכזות טיפול בחולים שממשיכים לסבול מתופעות קורונה ארוכות טווח.

נושאים קשורים:  ד"ר שרה ישראל,  פרופ' מרדכי מושקט,  פרופ' מאשה ניב,  תסמיני קורונה,  פוסט קורונה,  חדשות,  19-COVID,  מחקר ישראלי,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות