נתונים מניסויים in vitro מראים שוויטמין D מאט את קצב הזדקנות העור, בעוד שמחקרי אוכלוסייה מראים תוצאות הפוכות, ככל הנראה עקב חשיפה לקרינת UV כגורם מבלבל. מחקר חדש, שנערך ב-Leiden University בהולנד, ושהתפרסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology, ביקש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין ריכוזי 25-hydroxyvitamin D לבין מאפיינים של הזדקנות העור.
עוד בעניין דומה
במחקר הקצאה אקראית דו-כיוונית מנדליאנית, נבדקים מה-Rotterdam Studyי(n=3831, מתוכם 58.2% נשים, גיל ממוצע 66.5) ומה-Leiden Longevity Studyי(n=661, מתוכם 50.5% נשים, גיל ממוצע 63.1) עברו הערכה של מאפיינים של הזדקנות עור הפנים (הגיל הנתפס [perceived age], קימוט העור, נקודות פיגמנט) דרך הערכה ידנית או דיגיטלית. אסוציאציות בין 25-hydroxyvitamin D לבין מאפיינים של הזדקנות העור נבדקו על ידי מודל של רגרסיה לינארית רבת-משתנים. אנליזות הקצאה מנדלינאניות בוצעו באמצעות single nucleotide polymorphisms שזוהו במחקרי genome-wide association.
לאחר ביצוע מטה-אנליזות בשתי העקבות, נמצא כי רמות גבוהות יותר של 25-hydroxyvitamin D בסרום קשורה לגיל הנתפס מבוגר יותר (P=0.00000036) וקימוט מוגבר יותר של העור (P=2.6 × 10–16), אך לא נמצאה קשורה ליותר נקודות פיגמנט בעור (P=0.3). לעומת זאת, ריכוז ה-25-hydroxyvitamin D, שנקבע בבדיקה הגנטית, לא נמצא קשור לאף אחד ממאפייני הזדקנות העור שנבדקו (P>0.05). יתר על כן, שיעור גבוה יותר של נקודות פיגמנט בעור, כאשר נקבע בבדיקה הגנטית, לא נמצא באסוציאציה לריכוז גבוה יותר של 25-hydroxyvitamin Dי(P>0.05).
לאור הממצאים מסכמים החוקרים שלא ניתן לקבע שקיים קשר סיבתי בין 25-hydroxyvitamin D לבין מאפיינים של הזדקנות העור.
מקור: