למרות שטיפול עם רמדסיביר מועיל לחולים עם קורונה, כעת נזהרים מלתת אותו לחולים עם פגיעה בתפקוד הכלייתי בשל חששות מפני האפשרות לרעילות כלייתית וכבדית עקב הצטברות SBECD (sulfobutylether-β-cyclodextrin) בגוף.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו מבוגרים עם קורונה שהתייצגו עם קצב סינון גלומרולרי משוער (estimated Glomerular Filtration Rate- eGFR) של פחות מ-30 מ"ל/דקה/1.73מ2 בעת אשפוזם במרכז רפואי שלישוני בין התאריכים נובמבר 2020-מרץ 2022. מידע על רמות בסרום של קריאטנין ואנזימי כבד נאסף בשיטתיות.
במחקר נכללו 101 נבדקים עם פגיעה בתפקוד הכלייתי בבסיס, מהם 64 נבדקים שטופלו עם רמדסיביר ו-37 שלא טופלו עם אף תכשיר נוגד-נגיפים. תוצאות המחקר הדגימו כי על אף שנמצא כי נבדקים שטופלו עם רמדסיביר נדבקו בזן האומיקרון בשכיחות גבוהה יותר (79.7% לעומת 48.6%), מאפייני הבסיס של הנבדקים לא היה שונה באופן מובהק בין קבוצות המחקר. מבין הנבדקים שלא היו זקוקים לדיאליזה בבסיס, 18.4% (7/38) אשר טופלו עם רמדסיביר פיתחו אי-ספיקת כליות חדה (Acute Kidney Injury - AKI) לאחר 4-6 ימי טיפול, בהשוואה ל-51.7% (15/29) מהנבדקים שלא טופלו עם רמדסיביר. בנוסף, נצפתה החמרה בפגיעה הכבדית בימים 4-6 בקרב 3.1% (2/64) מהנבדקים שטופלו עם רמדסיביר בהשוואה ל-5.4% (2/37) מהנבדקים שלא טופלו עם רמדסיביר. כמו כן, לאורך זמן לא נצפתה עליה משמעותית בשיעור הנבדקים שפיתחו AKI או פגיעה כבדית בקבוצת הנבדקים שטופלו עם רמדסיביר, ואף אחד מהנבדקים לא הפסיק את הטיפול עם רמדסיביר בעקבות תופעות לוואי.
מסקנת החוקרים הייתה כי אין למהר להפסיק טיפול עם רמדסיביר בחולי קורונה עם ירידה בתפקודי הכלייה בשל חששות מפני פגיעה כלייתית או כבדית עקב הצטברות SBECD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות