רופאים לזכויות אדם: חמאס ביצע פשעי מלחמה נגד צוותים רפואיים

ארגון רופאים לזכויות אדם מפרסם דו"ח בנושא פגיעה בצוותי ומתקני רפואה במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר שאותם הוא מגדיר כפשע מלחמה. הדו"ח, ובו עדויות על פגיעה באנשי צוותים רפואיים, אמבולנסים ומוסדות בריאות, יישלח לארגון הבריאות העולמי, לוועד הלאומי של הצלב האדום ולארגוני בריאות בינלאומיים נוספים וכן למשרד הבריאות, להסתדרות הרפואית ולמד"א. "על המדינה וגופים בינלאומיים לחקור את העדויות והדיווחים כפשעי מלחמה", מציינים בארגון לזכויות אדם.

"אחד הדברים שבלטו במתקפת חמאס מ-7 באוקטובר 2023 הוא התקפתם על צוותי ומתקני רפואה, באופן שלא אפשר הגשת סיוע לפצועים והוביל לקורבנות גם מקרב הצוותים. החומרים הנגישים לנו, אשר נאספו מכלי תקשורת ודיווחים שונים, די בהם כדי לדרוש לחקור התנהלות זו כפשע מלחמה".

רופאים לזכויות אדם מציינים כי ההגנה על מוסדות רפואה מעוגנת בחוק ההומניטרי הבינלאומי כמו גם בהוראות ארגון הבריאות הבינלאומי ומצטטים מאמנת ז'נבה ומהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בעניין. הם מתייחסים בדו"ח לפגיעה מכוונת בצוותי הצלה ובאמבולנסים שהובילו פצועים ולפגיעה במתקני בריאות ובעובדיהם.

הדוח מתייחס למה שאירע במרפאת החירום של קיבוץ בארי, שמשמשת כמרפאת שיניים בשגרה ומצטט את עדותה של אחות הקיבוץ, נירית הונווולד-קורנפלד, שסיפרה כיצד במשך שעתיים ירו המחבלים צרורות והשליכו רימונים לתוך המרפאה: "זה היה נורא. זה פשוט היה נורא. אני הייתי בטוחה שאני הולכת למות. הם ירו המון, וזרקו המון [רימונים] ואתה שומע את ה'אללה אכבר' ואתה שומע אותם צוחקים".

אנשי הצוות הרפואי, הפרמדיקית עמית מן, שהיתה בכוננות והוקפצה לקיבוץ מנתיבות וד"ר דניאל לוי, מתמחה במחלקה אף אוזן גרון בבית החולים סורוקה, שהוזעק לקיבוץ לאחר שהגיעו למרפאה שלושה פצועים, נרצחו.

הדו"ח מוסיף כי "בתמונות שצילמה עמית מן במרפאה רואים דם רב על הרצפה ליד תיק עזרה ראשונה אדום וציוד רפואי פתוח, ותמונת סלפי שלה עם כפפות על הידיים, המלמדים כי המרפאה שימשה כמרפאת שדה עבור הפצועים הרבים. הצלם זיו קורן צילם תמונות נוספות מתוך המרפאה המצביעות על הציוד הרפואי הרב שהיה ונהרס. במתקפה ניצל פצוע נוסף בו טיפל ד"ר לוי והצליח לברוח מחלון המרפאה. תושב אחר בקיבוץ סיפר כי טופל באותו יום על ידי עמית מן ושוחרר לפני המתקפה על המרפאה".

הדו"ח מתאר גם את הרצח של חובש ארגון איחוד הצלה, עווד דראושה מאיכסאל, שנרצח במסיבה ברעים. "דראושה, בן 23, היה ברעים בתפקידו כפרמדיק ונהג בחברת אמבולנסים איחוד הצלה. כשהתברר היקף האירוע והסיכונים, הורה ראש הצוות לחובשים להתפנות. דראושה סירב לעזוב ונותר במקום לסייע לפצועים. הוא נורה למוות בזמן שחבש את אחד הפצועים".

בן דודו, מוחמד דראושה, מספר ממה ששמע מחבריו ששרדו: "הוא אמר שני דברים: 'לכו, אני חושב אני יסתדר' ו'אני עדיין עם תחבושות בידיים''". מוחמד ממשיך, "הוא חשב אולי בנאיביות שלו שזה שהוא מדבר ערבית יעזור לו. זה לא עזר לו. הוא לא הספיק אפילו לדבר עם אף אחד. הם ראו אותו נופל ונפגע ממרחק של 50-70 מטר, הם כבר היו בבריחה, הסתכלו אחורה ראו אותו נפגע, קיבל שני כדורים, אחד בלב אחד בכבד".

כמו כן מתאר הדו"ח את הרצח של אהרון חיימוב, בן 25, תושב אופקים, חובש בכיר ונהג אמבולנס במד"א, שנהרג באמבולנס בדרכו לטפל בפצועים באופקים.

הדו"ח מצטט את ד"ר טארק אבו עראר, רופא מתנדב באיחוד הצלה שיצא למשמרת במיון בית החולים ברזילי מביתו שבערערה בנגב. כשהגיע לצומת הסמוך לשדרות נתקל באדם שנראה היה פצוע ושכב בצד הדרך בסמוך לכביש. ד"ר אבו עראר סיפר כי "באותן שעות, לא היו דיווחים על הסתננות כלשהי של מחבלים. 20 דקות קודם לכן היתה איזושהי התרעה של צבע אדום או משהו, אז סתם ככה החלטתי ללבוש את אפוד המגן שקיבלתי מאיחוד הצלה ולנסוע.

"כשראיתי את הפצוע בצד הדרך, כמובן שמיד עצרתי להגיש לו עזרה... זה היה נראה לי כמו חייל ששוכב בצד הדרך. כשהייתי במרחק של כ-50 מטרים ממנו, הוא סימן לי להתקרב. הלכתי עוד כמה צעדים... הוא ירה בי בחזה. התחלתי לצעוק ולהתפלל, הייתי משוכנע שאני עומד למות ואז שמעתי מישהו צועק בערבית: 'עצור, תפסיק, הוא ערבי'. זה הרגע שבו הבנתי שהם מחבלים של חמאס.

"הם הצמידו אותי לעמוד במרכז הצומת, באמצע הכביש, ואמרו לי, 'זהו, יש לנו בן ערובה, צה"ל לא יכול לחסל אותנו יותר מהאוויר,' ואז הם התחילו לירות על כל מכונית שעברה לידנו. לצערי הרב, הם הקפידו להרוג את כל מי שנקלע לדרכם. זה היה מחריד וזה נמשך שעתיים. כשהצבא הגיע למקום, התפתח קרב יריות בין המחבלים לחיילים, כשאני משמש למחבלים כמגן אנושי. אחד המחבלים ירה בי ברגל וסימן בידו שהכדור הבא יהיה בראש שלי. התחלתי לדמם דימום די מאסיבי. במשך כל הזמן הזה התפללתי לנס. הייתי משוכנע שאני עומד למות".

הדו"ח מציג כיצד אנשי צוותים רפואיים נפצעו בדרכם לטפל בפצועים: חננאל ג'ראפי, חובש כונן נפצע בדרכו לטפל בפצועים בעודו נוהג באמבולנס מד"א: "כשהיינו במרחק של כמה עשרות מטרים, הם חלפו לידנו וחטפנו (באמבולנס) צרור כדורים. אני נפגעתי בגב והצלחתי להמשיך לנהוג עוד כחצי קילומטר לתוך העיר - החלטה טובה שכן כל הכביש מחוץ לעיר היה עמוס במחבלים".

כן מצוטטת עדותו של דני שטרקמן, מנהל תחנת אופקים במד״א, שטיפל בפצוע באמבולנס שנורה. שטרקמן מספר על ירי לכיוון האמבולנס, כשאחד הקליעים פגע בנהג האמבולנס: ״הוזעקנו לטפל בחמישה נפגעי ירי באזור צומת אורים. כשיצאנו מאופקים, הביאו אלינו פצוע אחד עם ירי ביד. העליתי אותו לאמבולנס והתחלנו לטפל בו, אבל במקום לקחת אותו לבית החולים, המשכתי לכיוון צומת אורים כדי שנוכל לטפל בחמישה נפגעים נוספים שהיו במקום.

"כשהתקרבנו לצומת אורים, התחלנו לשמוע ירי. אני ישבתי מאחור, האמבולנס נפגע. בהתחלה אף אחד לא הבין מה קורה. לא הבנו שמדובר במחבלים. אפילו כשירו על הנהג, הוא חשב שאלה חיילים שירו עליו בטעות... הוריתי לכולם לשכב עם הראש למטה. לא ידעתי מה לעשות - לטפל בנהג, לראות איפה המחבלים או לדווח? אבל אז שמתי לב שהמחבלים מתרחקים מאיתנו והתחלתי לטפל בנהג שלנו".

בהתייחסות להצתת אמבולנסים ובפגיעה מכוונת על מנת להשבית אמבולנסים ולמנוע מהם להוביל פצועים, נכתב: "המחבלים ירו על דפנות, גלגלי והשמשות של אמבולנס מד"א בכיסופים. המחבלים פגעו באמבולנס על מנת להשבית אותו ולמנוע מהחובשים ומהפרמדיקים להעניק סיוע רפואי לפצועים ולפנות אותם לבתי החולים".

עוד מצוטט דו"ח מד"א לפיו בעקבות המתקפה ב-7.10 מושבתים תשעה אמבולנסים בעקבות ירי או שריפה, שלושה עובדים שלהם נרצחו וארבעה עובדי ומתנדבי מד"א עדיין פצועים. בהודעה לא פורט מי נרצחו או נפצעו בתפקידם ומי כאזרחים.

בנוסף מתוארת הפגיעה בבית החולים ברזילי שספג שלוש פגיעות רקטה ישירות (אתמול, ג', ספג בית החולים פגיעה נוספת). "ביום השני של המלחמה, ב-8.10, בית החוחים ספג פגיעה ישירה במחלקות נשים והריון בסיכון שכבר פונו לאזורים מוגנים, מה שהציל את חייהם של הצוות והמטופלות. ביום השישי למלחמה, 12.10, פגעה רקטה ישירה באגף בריאות הילד וגרמה לנזק רציני למבנה. ילדים אמנם לא היו שם, כיוון שלאור מצב החירום פונו מרבית מחלקות בית החולים לקומות תת קרקעיות, אך מנהל המכון חולץ מהממ"ד, שהתכסה בשברי בטון וזכוכית". פגיעה נוספת התרחשה מספר ימים אחרי בכניסה לבניין ההנהלה.

רופאים לזכויות אדם מציינים כי גם אזרחים עם הכשרה כחובשים או פרמדיקים, שנחלצו לסייע לפצועים, נורו ונרצחו. "אנו מודעים לכך שהם, בניגוד למקרים שיובאו בנייר זה, לא היו מזוהים כצוותי רפואה והצלה. עם זאת, יש לציין את מסירותם תוך סיכון חייהם, ואין להוריד מפשעם של מי שהחליטו במודע לרצחם".

הם מסכמים את הדוח בכך ש"האירועים המוזכרים בנייר זה מצביעים על דפוס פעולה של פגיעה מכוונת בצוותי הצלה ומתקני רפואה, או כמו במקרה של בית החולים ברזילי, בהתקפה לא מובחנת של טילים לאזור אזרחי בו מצויים גם בתי חולים. בשני המקרים על המדינה וגופים בינלאומיים לחקור את העדויות והדיווחים כפשעי מלחמה".