מטופלים הסובלים ממחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease- CKD) חווים לעיתים קרובות גם אובדן עצם והסתיידות עורקים. לא ברור האם היפוגונדיזם משתתף בהתפתחות סיבוכים אלו, והאם טיפול עם אנדרוגנים יכול להפחית או לעכב סיבוכים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים הקצו עכברים זכרים בוגרים לארבע קבוצות: קבוצה ראשונה קיבלו מזון רגיל (קבוצת מקרי הביקורת) ויתר שלוש הקבוצות קיבלו מזון דל אשלגן עם 0.25% אדנין (קבוצות CKD). שתי קבוצות CKD טופלו עם טסטוסטרון או דהידרוטסטוסטרון (Dihydrotestosterone - DHT), בעוד קבוצת CKD נוספת וקבוצת מקרי הביקורת קיבלו טיפול שווא (Vehicle - VEH).
תוצאות המחקר הדגימו כי עכברים עם CKD הדגימו ריכוזים גבוהים פי 10 של קריאטנין בסרום ופי 15 של הורמון פראתאירויד, בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת. ריכוז טסטוסטרון בסרום היה נמוך פי שניים ויותר בקבוצת CKD-VEH בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת שקיבלו VEH ולקבוצת CKD שטופלו עם טסטוסטרון. משקל שלפוחית הזרע היה קטן ב-50% בקבוצת CKD-VEH, וחזרה למשקלה התקין בקבוצות שטופלו עם טסטוסטרון ו-DHT. עכברים עם CKD הדגימו ירידה במסת עצם עם ירידה בנפח של העצם הספוגית ועליה בנקבוביות של העצם הצפופה, אשר לא השתפרו תחת טיפול עם אנדרוגנים. בנוסף ראו כי שיעור ההסתיידות באבי העורקים היה גבוה יותר במודלים של CKD, ללא הטבה תחת טיפול עם אנדרוגנים. CKD הביא לירידה בביטוי של RNA שליח של גנים המקושרים לקולטנים לאנדרוגניים, Acta1 ו-Col1a1. טיפול עם אנדרוגנים הביא לעליה בביטוי של גנים אלו בשרירי רצפת האגן אך לא ברקמת עצם או באבי העורקים.
מסקנת החוקרים הייתה כי CKD בהשראת אדנין הביא להתפתחות של היפוגונדיזם בעכברים זכרים. טיפול עם אנדרוגנים נמצא יעיל להשבת רמות טסטוסטרון תקינות בסרום ולהשבת משקל תקין לרקמות המגיבות לאנדרוגנים, אך לא במניעת אובדן עצם או הסתיידות אבי העורקים, לכל הפחות לא כאשר מדובר בהיפרפראתאירודיזם חמור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
