מטרת המחקר הייתה להשוות בחירת אמצעי מניעה בין נשים שעברו הפסקת הריון באינדיקציות עובריות או ניהול ניתוחי של אובדן הריון לעומת נשים שעברו הפלות באינדיקציות אחרות.
עוד בעניין דומה
המחקר הוא מחקר חתך שבוצע באוניברסיטת קליפורניה, בין התאריכים 1 בדצמבר 2017 לבין ה-31 בדצמבר 2018. החוקרים דלו את המידע מתוך מערכת התיקים האלקטרונית וביצעו אנליזה שכללה מבחן חי בריבוע, מבחן פישר ואנליזה רגרסיה לוגיסטית רב משתנים לתוצאים ראשוניים (אם נבחר אמצעי למניעת הריון) ותוצאים שניוניים (אם בחרה שיטה הפיכה ארוכת טווח למניעת הריון).
הנשים שעברו טרמינציה של ההריון באינדיקציות עובריות בחרו אמצעים למניעת הריון בשיעור מופחת (68/134, 50.7% לעומת 142/158, 89.9%, p<0.001). בקרב אלה שבחרו באמצעים למניעת הריון, הנשים שעברו טרמינציה של ההריון, בחרו בשיעור מופחות באמצעים הפיכים ארוכי טווח (19/68, 27.9% לעומת 94/142, 66.2%, p<0.001). ההבדלים נותרו משמעותיים באנליזה רב משתנים עם תקנון לגיל, גיל ההריון בשבועות, גזע, מספר לידות קודמות, סוג הפרוצדורה וקומרבידיות. שיעור הסיכויים המתוקנן לבחירת אמצעי למניעת הריון מכל סוג שהוא בקרב נשים עם אינדיקציות עובריות היה 0.11, רווח-בר-סמך של 95% 0.05-0.23. שיעור הסיכויים המתוקנן לבחירת אמצעי מניעה הפיך ארוך טווח היה 0.17 עם רווח-בר-סמך של 95%, 0.07-0.39).
מסקנת החוקרים הייתה שרק מחצית מהנשים שעברו הפלה באינדיקציות עובריות או ניהול ניתוחי של אובדן הריון היו מעוניינות במניעת הריון בהמשך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
