הקשר בין קרטוקונוס למדד מסת גוף: מחקר חתך מבוסס אוכלוסייה של חצי מיליון מתבגרים

מטרת החוקרים הייתה לנתח את הקשר בין קרטוקונוס למדד מסת הגוף בקרב מתבגרים. לשם כך, עיצבו מחקר חתך ארצי מבוסס אוכלוסייה, שכלל מועמדים לשירות צבאי בישראל, שעברו בוועדת הגיוס בין השנים 2006-2014 וביצעו בדיקת עיניים. אוכלוסיית המחקר כללה 579,946 גברים ונשים בגילאים 16-19.9. החוקרים חילקו את הנבדקים לארבע קבוצות על סמך אחוזון מותאם של מדד מסת הגוף: תת משקל (8.3%), משקל תקין (73.9%), עודף משקל (10.7%) והשמנת יתר (7.1%). החוקרים השוו את הסיכוי לנוכחות של קרטוקונוס בכל קבוצות המשקל, לקבוצה בעלת המשקל הרגיל. הם הגדירו את דרך המדידה של התוצא העיקרי כיחס הסיכויים לקשר בין קבוצת המשקל לנוכחות קרטוקונוס.

החוקרים מצאו כי שיעור ההימצאות של קרטוקונוס בקרב האוכלוסייה הכללית הייתה 164 ל-100,000 מקרים ועלה עם הזמן (P <0.05). זאת ועוד, נמצא כי היה שיעור הימצאות גבוה יותר של קרטוקונוס בקרב מתבגרים עם השמנת יתר (270 ל-100,000), בהשוואה למתבגרים עם עודף משקל (179 ל-100,000), בעלי משקל תקין (154 ל-100,000) ומתבגרים עם תת משקל (141 ל-100,000). כמו כן, דיווחו כי בהשוואה לקבוצה בעלת המשקל הרגיל, יחס הסיכויים בקרב מתבגרים עם השמנת יתר היה 1.50 (רווח בר-סמך 95%: 1.22-1.83, P <0.05), יחס הסיכויים בקרב מתבגרים הסובלים מעודף משקל היה 1.42 (רווח בר-סמך 95%: 1.08-1.92, P <0. 05), ויחס הסיכויים בקבוצת המתבגרים הסובלים מתת משקל היה 0.84 (רווח בר-סמך 95%: 0.65-1.09, P = 0.18), זאת לאחר התאמה למגדר, גיל, גובה, ארץ מוצא ומעמד סוציו-אקונומי.

החוקרים הגיעו למסקנה כי מחקרם מספק ראיות חזקות בנוגע לקשר הבלתי תלוי בין מדד מסת גוף לבין הסיכוי לנוכחות של קרטוקונוס. הם סבורים כי למתבגרים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר יש סיכוי גבוה יותר לנוכחות של קרטוקונוס, בהשוואה למתבגרים במשקל תקין. לטענתם יש להתייחס למדד מסת הגוף כגורם סיכון לקרטוקונוס ודרושים מחקרים נוספים על מנת להבהיר כיצד השמנת יתר מעורבת בהתקדמות התופעה.

מקור: 

Eliasi E, et al. American Journal of Ophthalmology. 2021;224:200-206. doi:10.1016/j.ajo.2020.11.021