מגמת השינוי במדד מסת גוף של אנשים עם השמנת יתר והקשר לתמותה: עדויות ממאגר ישראלי גדול

מחקרים קודמים העושים שימוש בנתוני משקל אורכיים על מנת לאפיין השמנת יתר, מבוססים על אוכלוסיות בגודל מוגבל וכוללים בעיקר אנשים מכל קבוצות מדדי מסת גוף, מבלי להתמקד בשינויים במשקל בקרב אנשים עם השמנת יתר. מטרת החוקרים הייתה לזהות מגמות שינוי במדד מסת הגוף לאורך 5 שנים, בקרב אוכלוסייה גדולה עם השמנת יתר, כמו גם לקבוע את הקשר בין המגמות הנ"ל לתמותה.

החוקרים הכלילו אנשים בגילאי 30-74, שנכון לתאריך תחילת המחקר (1 בינואר 2013) היו מבוטחים בקופת החולים כללית בין השנים 2008-2012. הנבדקים נדרשו לבצע לכל הפחות מדידת מדד מסת גוף אחת כל שנה, במהלך 3 שנים עוקבות לפחות במהלך התקופה הנ"ל, כאשר לפחות אחת מהן הייתה של 30 ק"ג/מ"ר או יותר. החוקרים השתמשו באנליזה  Latent classעל מנת להפיק מגמות שינוי במדד מסת הגוף לאורך 5 שנים (2008-2012). כמו כן, החוקרים השתמשו במודלים של סיכונים יחסיים על שם COX, על מנת להעריך את הקשר בין מגמות השינוי בממד מסת הגוף לבין תמותה מכל סיבה שהיא, במהלך תקופת המעקב (2013-2017).

החוקרים מצאו כי בסך הכל, 367,141 אנשים עמדו בכל קריטריוני ההכללה. נמצא כי הגיל הממוצע היה 57.2 שנים ו-41% מהנבדקים היו גברים. הם דיווחו כי המודל המיטבי היה מודל רבעים עם 4 צברים של מדד מסת גוף. נמצא כי לרוב האנשים (90.0%), היה מדד מסת גוף גבוה ויציב לאורך זמן. כמו כן, נמצא כי לנבדקים בצבר זה הייתה תמותה נמוכה באופן משמעותי,  בהשוואה לאנשים בצברים האחרים (P<0.01), כולל צברים של נבדקים עם מגמות שינוי דינמיות יותר במשקל.

החקורים הגיעו למסקנה כי לאנשים עם משקל גבוה ויציב לאורך זמן, ישנה התמותה הנמוכה ביותר מכל ארבעת מגמות השינוי במדד מסת הגוף, שזוהו במחקר. הם סבורים כי ממצאים אלה עוזרים להרחיב את ההבנה המדעית לגבי ההשפעה שיש למגמות שינוי במשקל על תוצאי בריאות, תוך הדגמה של האתגרים הטמונים בזיהוי ההשפעות המצטברות של השמנת יתר והשינוי במשקל. לפיכך, הם מציעים כי יש לקחת בחשבון מדידות דינמיות של מדד מסת הגוף, כאשר מנסים להעריך את הסיכון העתידי של החולים לתחלואה ותמותה הקשורות להשמנת היתר, בייחוד כאשר בוחרים אסטרטגיית טיפול.

מקור:

Reges, O. et al. Obesity Science & Practice 2020; https://doi.org/10.1002/osp4.475