COVID-19 בישראל

נייר עמדה: חוסר מהימנות בדיקות סרולוגיות להערכת חסינות לקורונה

ד"ר טל ברוש, מרכז הצט"מ במשרד הבריאות: "לא ידוע על קשר בין רמת הנוגדנים במחלימים ובמחוסנים לבין מוגנות בפני הדבקה - שירותי רפואה המבטיחים מוגנות לפי רמת נוגדנים, יש בזה אפילו הונאת הציבור"

בדיקה סרולוגית. אילוסטרציה

"לאחרונה התחיל שימוש נרחב של הציבור בבדיקות הסרולוגיות, שהן בדיקות למדידת נוגדנים כנגד קורונה. במסמך שהוצאנו מטעם הצוות לטיפול במגיפות, אנחנו מבקשים להזהיר מפני שימוש לא אחראי בבדיקות אלו". את הדברים אומר הבוקר (ד') ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא-אשדוד, מרכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות וחבר בוועדה המתעדפת את החיסונים.

בנייר העמדה בנושא מהימנותן של הבדיקות הסרולוגיות להערכת חסינות נגד נגיף הקורונה מצוין, כי "לא ידוע כיום הקשר בין רמת הנוגדנים לבין מוגנות בפני הדבקה. ככל שמדובר באנשים שהחלימו ממחלת הקורונה, העדר נוגדנים בבדיקה סרולוגית לא אומר בכלל שהם אינם מוגנים מהדבקה חוזרת. ולגבי חיסון - קבלת שתי מנות של חיסון נגד קורונה אמורה להביא להגנה של 95% בפני מחלה, ללא קשר ידוע לרמת הנוגדנים בבדיקות".

ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ב"אסותא-אשדוד", מרכז הצט"מ במשרד הבריאות וחבר בוועדה המתעדפת את החיסונים

לאור זאת, מציין ד"ר ברוש, "יש סיטואציות מאוד מוגבלות בהן מומלץ כרגע לבצע בדיקה סרולוגית. אני לא ממליץ לאנשים סתם ללכת ולבדוק האם יש או אין להם נוגדנים, בין אם חלו, לא חלו, חוסנו או לא חוסנו. מי שלא ידוע שחלה - צריך שיתחסן. שירותי רפואה כאלה או אחרים המבטיחים פרשנות של המוגנות בפני מחלה לפי רמת נוגדנים, יש בזה אפילו קצת מן ההונאה של הציבור".

לדבריו, על פי הנתונים הקיימים כיום, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים כנגד נגיף 2 CoV-SARS עדיין אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד הדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך, לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון, אלא כחלק ממחקר רפואי.

בנייר העמדה מצוין כי "לא מומלץ לבצע בדיקה סרולוגית ללא סיבה מיוחדת רק על מנת לזהות אדם כמחלים לפני מתן חיסון. יש להדגיש כי מאחר שבדיקות סרולוגיות לצורך קביעת סטטוס 'מחלים' כוללות נוגדנים כנגדN , לא ניתן להשתמש בפרוטוקול זה להערכת קיום נוגדנים לאחר חיסון".

על פי נייר העמדה, "השימוש בבדיקות הסרולוגיות להערכת מוגנות של אדם בפני הדבקה הוא ספקולטיבי ואינו מבוסס על נתונים, ואין מקום או הצדקה קלינית להציע אותו לציבור לא אחרי מחלה ולא לפני או אחרי חיסון. לאור זאת אנו ממליצים שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות מסחריות שונות לקביעת עצם החסינות ומידת החסינות של מחלימים מפני הדבקה חוזרת, ואף לא כהתוויה או כהתוויית נגד למתן חיסון למחלים.

"אדם שהוגדר מחלים נחשב מחוסן גם אם יש בידו תוצאה סרולוגית שלילית. מומלץ לא לבצע בדיקות סרולוגיות בקרב מחלימים.  חריג לכך עשוי להיות מוצדק במקרה שהאבחנה המקורית של 19-COVID במחלים ספציפי חשודה כאבחנה חיובית-כוזבת, בעיקר כאשר בדיקת PCR חיובית או חיובית גבולית בודדת, ללא תסמינים וללא הקשר אפידמיולוגי מתאים, כמו למשל בסקר. במקרים כאלו בדיקה סרולוגית חיובית מעידה על הדבקה, אך בדיקה שלילית יכולה רק לתמוך (אך לא לאשר) שייתכן ולא היתה הדבקה - ולכן אולי אותו 'מחלים' אינו מוגן ויש לחסנו, בפרט אם הוא נמצא בקבוצת סיכון.

כמו כן צוין בנייר העמדה כי "בשלב זה, אין המלצה לחסן במנות נוספות אדם שלא נמדדו אצלו נוגדנים לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון".

הנחות היסוד העומדות בבסיס ההמלצות במסמך ימשיכו להיבחן על ידי הצוות לטיפול במגיפות לאור ממצאים מדעיים שיפורסמו בהמשך.

נושאים קשורים:  צט"מ,  ד"ר טל ברוש,  נייר עמדה,  בדיקות סרולוגיות,  19-COVID,  חדשות,  חיסון לקורונה
תגובות
אנונימי/ת
27.01.2021, 14:24

יש לדעת דהבדיקה הסרולוגית ב״כללית״ בודקת נוגדנים אחרי מחלה ואינה מזהה נוגדנים שלאחר החיסון !