הומוציסטאין

הקשר בין הומוציסטאין להשמנה: מטה-אנליזה

חוקרים סבורים כי לאנשים הסובלים מהשמנת יתר יש רמות גבוהות יותר של הומוציסטאין

בדיקות דם (צילום: אילוסטרציה)

על פי מחקרים קודמים בנושא השמנת יתר, נראה כי הקשר בין ריכוזי הומוציסטאין להשמנה שנוי במחלוקת. לפיכך, החוקרים ביצעו מטה-אנליזה על מנת לחקור קשר זה.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי המידע PubMed, ספריית Cochrane ו-EMBASE, בניסיון לאתר מחקרים המעריכים את הקשר בין ריכוזי הומוציסטאין לבין השמנת יתר, ממועד הקמתם ועד מרץ 2019. הם העריכו את איכות המחקרים שנכללו באמצעות סולם NOSי(Newcastle Ottawa Scale) ו-AHRQי(Agency for Healthcare Research Quality). החוקרים השתמשו בתוכנות בשם RevMan5.3 ו-Stata12.0 לביצוע כל האנליזות של התאריכים. כמו כן, עשו שימוש ב-SMDי(Standardized mean differences) עם רווחי בר-סמך 95% תואמים, כמדד למידת ההשפעה, על מנת להעריך את הקשר בין ריכוזי הומוציסטאין לבין השמנה, באמצעות מטה-אנליזה. החוקרים הגדירו את רמת המובהקות כ-P<0.05.

החוקרים הכלילו במטה-אנליזה שביצעו סך הכל 14 מחקרים. הם מצאו כי ריכוזי ההומוציסטאין היו נמוכים יותר באופן מובהק בנבדקי הביקורת בהשוואה לנבדקים הסובלים מהשמנה (SMD של 0.76, רווח בר-סמך 95%: 0.25-1.27, P<0.01; I2 = 94% ו-P<0.01 להטרוגניות), ללא קשר למצב התזונתי, הרגלי תזונה, מידת העמידות לאינסולין, עבר מיוחד של מחלות, היסטוריה של התרופות שנלקחו, רקע גנטי וכו'. זאת ועוד, נמצא כי ריכוזי ההומוציסטאין בחולות שאינן סובלות מהשמנת יתר אבל סובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות, היו נמוכים יותר בהשוואה לחולות עם השמנת יתר ותסמונת שחלות פוליציסטיות (SMD של 0.48, רווח בר-סמך 95%: 0.2-0.77, P<0.01; I2 = 39% ו-P = 0.18 להטרוגניות).

החוקרים הגיעו למסקנה כי המטה-אנליזה שביצעו הראתה כי ריכוזי ההומוציסטאין הינם גבוהים יותר באופן מובהק בקרב חולים הסובלים מהשמנת יתר.

מקור: 

Wang, J. et al. Journal of Evidence-Based Medicine 2020; https://doi.org/10.1111/jebm.12412

נושאים קשורים:  הומוציסטאין,  השמנת יתר,  מחקרים,  תסמונת השחלה הפוליציסטית
תגובות