מחקרים COVID-19

התרופה Fenofibrate הביאה להחלמה מהירה מדלקת ריאות שגורמת הקורונה

נתונים קליניים ראשונים מאוששים את תוצאות מחקרו של פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הנזק שגורם נגיף הקורונה לריאות

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית. "התרופה תורמת לפירוק מהיר של שומנים ולכן 'חוטפת' מהוירוס את מצע הגידול שלו". צילום: דניאל חנוך

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה  העברית, גילה כי נגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו ומצא תרופה ותיקה ואמינה שהצליחה לדכא את פעילותו במעבדה. תוצאות הניסויים אוששו לאחרונה מנתונים שנאספו מ-1,500 חולי קורונה בישראל והשבוע יחל הניסוי הקליני בבית החולים ברזילי באשקלון.

כפי שפורסם ב"דוקטורס אונלי" ביולי האחרון, פרופ' נחמיאס, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם (Fenofibrate (Ticor, תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

"ידענו שהמערכת שפיתחנו עבור חברת טישו דינאמיקס נותנת לנו נקודת מבט ייחודית על מנגנון הפעולה של הוירוס בריאות", הסביר פרופ׳ נחמיאס. לאחר גילוי התרופה במעבדה, פרופ' נחמיאס, יחד עם פרופ' אורן שיבולת מבית החולים איכילוב וד״ר סיגל שפרן-תקווה מבית החולים הדסה, אספו בחודשים האחרונים נתונים של כ-1,500 חולי קורונה מתל אביב וירושלים שנוטלים מגוון תרופות שיכולות להשפיע על הצטברות השומנים בתאי ריאה.

התוצאות היו חד משמעיות: חולים שנטלו תרופות ממשפחת הפיבראטים, שמעודדות את פירוק השומנים, החלימו מדלקת ריאות שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך ימים ספורים. בין החולים שנוטלים פיבראטים לא היתה תמותה כלל.

פרופ' נחמיאס: "הראינו כי תגובת הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית ומובילה להצטברות מסיבית של שומנים בתאי ריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה מבססת היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19 ויש להתמקד בפעילות הרקמה המארחת על מנת למנוע מהמחלה להתפתח.

"התרופה שאנו מציעים לטיפול בקורונה, פנופיברט, תורמת לפירוק מהיר של שומנים ולכן 'חוטפת' מהוירוס את מצע הגידול שלו. מנגד, תרופות למחלת הסוכרת ממשפחת TZD, כמו פיוגליטזון, שמטרתן לעודד ייצור שומנים, רק מחמירות את המחלה וגורמות להתפתחות מהירה יותר של דלקת ריאות וקשיים נשימתיים, וכדאי שתבחן האפשרות להחליפן בתרופות אחרות".

למרות מספר החולים הקטן יחסית, "התוצאות הקליניות מעודדות ותומכות במחקר קליני מעמיק בשימוש בפיבראטים לטיפול בחולי קורונה קשים״, הוסיף פרופ׳ שיבולת. לפי הערכת של צוות המחקר, טיפול תרופתי בפינוביברט, תרופה זמינה, זולה ובטוחה, יכול להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות בחודשים הקרובים.

השבוע יחל ניסוי קליני בתרופה שימומן על ידי חברת אבוט (Abbott) בבית החולים ברזילי באשקלון בחולים שאינם לוקחים פנופיברט באופן קבוע, בהובלת פרופ' שלמה מעין, מנהל מערך הזיהומים בבית החולים. ניסוי זה יצטרף לסדרה של ניסויים קליניים בארה״ב, בדרום אמריקה ובאירופה שמנסים לאושש את תוצאות המחקר.

"בעוד החיסונים החדשים נועדו לצמצם את מקדם ההדבקה ולהגן על אוכלוסיות בסיכון", מסביר פרופ׳ מעין, "התרופה נועדה לטפל במחלה ולמנוע תסמינים נשימתיים קשים ומוות. אנחנו מקווים לתוצאות ראשונות של הניסוי הקליני בחודשים הקרובים״.

נושאים קשורים:  פרופ' יעקב נחמיאס,  דלקת ריאות,  נגיף הקורונה,  fenofibrate,  האוניברסיטה העברית,  פרופ' אורן שיבולת,  ד״ר סיגל שפרן-תקווה,  חדשות
תגובות