הקורונה הוא וירוס יחסית חדש, המוכר לנו פחות משנה. רק בספטמבר 2020 חלו הלידות הראשונות של יילודים שאמהותיהם חלו בקורונה בהריון, תחילה בסין ובהמשך במדינות נוספות בעולם ובישראל. למעשה, אין רישום ארצי או עולמי מסודר של ילודים לאמהות שחלו בקורונה. כמו כן, אין מידע אם נשאות הנגיף, ללא מחלה פעילה, משפיעה על העובר או על ההריון.
עוד בעניין דומה
הרושם הוא שהוירוס אינו גורם למומים בעובר, שלא כוירוסים אחרים כמו CMV, אדמת וזיקה. כפי הנראה, האם החולה לא מדביקה את העובר. עם זאת, יש דיווחים על כך שבנשים שחלו בקורונה יש יותר הפלות ולידות מוקדמות.
משרד הבריאות קבע כי כי בשלב זה לא יחוסנו נשים בהריון, אמהות מיניקות, וכן נשים המתכננות להרות - עד חודש לאחר קבלת החיסון השני. השאלה הבוערת היום היא מה עושים במקרה שאישה שחוסנה גילתה בהמשך שהיא בהריון? כמו כן, האם לחסן מטופלות הנמצאות בטיפולי פוריות?
מחלות וירליות בהריון עלולות להיות קשות, שהרי בהריון, כדי שהעובר לא יידחה, יש ירידה ביכולת החיסונית של הגוף. מאידך, כאשר בדקו את מידת הבטיחות של החיסון לקורונה של "פייזר", לא כללו בניסוי נשים הרות או נשים בטיפולי פוריות. אם מעמידים יתרונות מול חסרונות, מומלץ כעת לנשים הרות ונשים העוברות טיפולי פוריות שלא להתחסן וזאת כיוון שמידת הזהירות עולה על הסכנה שבהידבקות. עם זאת, אם אישה חוסנה מבלי שידעה שהיא בהריון – אין הוראה להמליץ על הפסקת הריונה.
ניתן לשקול בכל זאת לחסן בהריון כשהסיכון במחלה עולה על הסיכון (אם יש כזה) שבחיסון. למשל, עובדת בריאות במעבדה כשהיא בהריון או נשים עם מחלות רקע בהריון.
מאחר שנשים מטופלות פוריות לא נכללו בניסוי שבדק את בטיחות החיסון, מומלץ להימנע מלחסן נשים לפני הפריה חוץ גופית – שלב המקדים הריון. יש לזכור כי נשים העוברות טיפולי פוריות ובייחוד הפריות מבחנה – בני הזוג נבדקים לקורונה טרם השאיבה של הביציות והחזרת העוברים לרחם האישה. כך יוצא שכל צלוחית טיפול הנכנסת למעבדה נבדקה והוברר שבעליה אינו חולה בקורונה, ממש כפי שבודקים גם לצהבת ולאיידס.