קורונה בישראל

ראש שירותי בריאות הציבור הודתה: "אין נתונים ברורים על נפטרי הקורונה בארץ"

ביקורת נוקבת בוועדת הקורונה בכנסת: ההגדרה בישראל של חולה קורונה קשה מחמירה יותר מזו של ארגון הבריאות העולמי | ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "את ההגדרות לחולים הקשים אפשר לראות בגוגל"

חולה קורונה קשיש מובל על ידי צוותי מד"א לבית החולים. צילום: פלאש 90

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי, ספגה אתמול (ב') ביקורת קשה בדיון בוועדת הקורונה בכנסת מאחר שלא ידעה לספק נתונים ברורים על נפטרי הקורונה והודתה שאין בידי משרד הבריאות נתונים שמבהירים מי מהחולים נפטר מהמחלה ומי שנכלל במניין המתים למעשה "נפטר עם המחלה", כפי שדורשים רבים מהרופאים והמומחים האחרים המלווים עתה בביקורתיות רבה את משבר הקורונה בישראל.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון (ליכוד), דפקה על השולחן בכעס ואמרה: "מישהו יודע מה הם הנתונים אחרי חצי שנה של מגיפה?". ד"ר אלרעי הודתה: "אני  לא יודעת אם כל מי שנדבק בנגיף ונפטר נספר כאדם שמת מסיבוכי הקורונה. אני חושבת שכן, אבל הנושא בבדיקה". כשנשאלה אם כל הנפטרים הנכללים במניין המתים בדיווחי משרד הבריאות הם תושבי מדינת ישראל ומתו בבתי החולים בארץ, לא ידעה להשיב על כך.

"אם הבן אדם מת כי היתה לו דלקת ריאות ובמצבו הגופני הוא נפטר מהדלקת הזו, אז כן, הקורונה תרמה למוות הזה", אמרה ד"ר אלרעי. והוסיפה: "אתם לא הייתם רוצים שגורם מקצועי של משרד הבריאות יישב פה, בדיון הזה, ויגיד דברים לא נכונים. מה שאני אומרת פה הם דברים שאני יודעת אותם. אם יש משהו שאני לא בטוחה בו, אני אודה שיש לי צל צלו של ספק. את ההגדרות לחולים הקשים אפשר לראות ב'גוגל'".

עוד אמרה ד"ר אלרעי: "הנפטרים נרשמים עם הערה שסיבת המוות היא קורונה וזאת על פי רישומי הרופא החותם על תעודת הפטירה".

בנושא זה הוסיף אודי גולדשטיין ממשרד הבריאות: "אנחנו בעיצומה של המגיפה ואוספים את הנתונים בזמן אמת מבתי החולים. ידוע שיש השלכות בריאותיות אחרי שמחלימים. הנושא נמצא במעקב. ההגדרה בישראל של חולה קשה, מחמירה יותר מאשר של ארגון הבריאות העולמי. בעוד שה-WHO דורש שרמת הסטורציה תהיה 90 כדי להגדיר חולה קורונה במצב קשה, בישראל נדרשת להגדרה זאת רמה של 94".

כפי שכבר דווח ב"דוקטורס אונלי", רק ב-12 ביולי, יותר מארבעה חודשים מאז שהחלה התפשטות מגיפת הקורונה בישראל ובעקבות ביקורת של בכירים בבתי החולים, קבע סופסוף משרד הבריאות הגדרה רשמית אחידה מי ייחשב לחולה במצב קשה וכן מי ייחשב במצב בינוני וקל. מסמך שהופץ קבע ארבע קטגוריות להגדרת מצבו של החולה.

פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת ובית החולים מאיר, כיום ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, תקף בדיון אתמול את מדיניות  הממשלה ומשרד הבריאות: "הכל מכוון למוות ליד הקורונה, ולא לחיים ליד הקורונה", אמר והוסיף: "סגר הורג יותר מהנגיף".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ציינה: "אנחנו כבר חצי שנה במגיפה הזאת ועדיין משרד הבריאות לא יודע לתת לנו את המספר המדויק של נפטרי הקורונה. משרד הבריאות לא יודע מי מוגדר נפטר מקורונה ומי לא. לא יודעים לתת לנו את הסיבה לשינוי בקריטריון להגדרת חולה קשה, מה שהעלה את שיעור החולים הקשים ב-40%. כעת יש יותר חולים קשים מחולים במצב בינוני - חוסר הבהירות הזה מוביל לסגר מיותר".

בדיון נמסר כי ילדה בת שש שנדבקה בנגיף, "ככל הנראה פלשתינאית שהגיעה לטיפול בישראל", נפטרה, אבל משרד הבריאות לא ידע להבהיר האם גם היא נכללת במניין נפטרי הקורונה בישראל.

יו"ר הוועדה הודיעה לנציגי משרד הבריאות שעליהם להציג לפניה בתוך שבועיים נתונים מלאים על חתך הנפטרים מהקורונה בלבד, ללא מחלות רקע.

בפנותה לנציגי משרד הבריאות אמרה ח"כ שאשא-ביטון: "ההתנהלות בגל הראשון לא היתה טעות, כי לא ידענו ולא הכרנו את הנגיף והתנהגותו וחששנו ובצדק. היום יודעים יותר, מנוסים יותר ומותר לתקן ולשנות את ההתנהלות. במקום לסגור את המדינה, תחזקו את מערכת הבריאות".

פרפו' אודי קמרון: "הערכות היתר לא התממשו"

בדיון הומחש הוויכוח החריף והדעות השונות ואף המנוגדות שקיימות בין רופאים ומומחים אחרים ומתנהל בלהט רב בימים האחרונים. ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה ב"לניאדו", אמר: "נתוני החולים המאומתים, החולים במצב קשה והמונשמים יציבים כבר שבועות רבים. אלה אינם גורמים לקריסת מערכת הבריאות ובתי החולים".

פרופ' אודי קמרון מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, העוסק בחקר מערכות הגנה של הגוף כנגד חיידקים ונגיפים, שב וציין את "הערכות היתר" בדבר מספר הנפטרים והחולים במגיפה שפורסמו בתחילתה ולא התממשו. "שוודיה היא כיום מדינה ירוקה. לכן, לא היה בה וגם כיום אין בה צורך בסגר. כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם הקודמות".

פרופ' אריאל מוניץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הוסיף: "אפילו צרפת שבה היה גל ראשון עם תמותה רבה חווה כעת גל שני משמעותי אבל עם אפס תמותה".

פרופ' שוש אלטוביה, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, קראה לשנות את היעד: "אי אפשר לקבוע שלא יהיו נדבקים נוספים. בשוודיה המודל עבד, יש לאמץ אותו אבל תוך ההתאמות הנדרשות ולנהל אותו עם סיכונים. יש לפתוח את המשק כולו, פתיחה מלאה, אבל להכין בהקדם ובאופן מדוקדק את בתי החולים אם תהיה עליהם הסתערות של חולים. אבל לפני הכל: יש להפסיק להפחיד את הציבור, כי אז מאבדים את אמונו".

פרופ' גליה רהב: "המודל השוודי מסוכן"

פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא דחתה את טענות עמיתיה. היא הדגישה כי המודל השוודי מסוכן. "יש להשאיר את הטיפול ואת ההערכות בנושא הזה למומחי בריאות הציבור, לאפידמיולוגיה ולמומחים במחלות זיהומיות.

"במודל השוודי הגיעו לשיעור תמותה של 6.8% תמותה מול 0.7% תמותה בישראל. בשוודיה הייתה משמעת עצמית של הציבור: לא היו התקהלויות ואין שם צפיפות. גם היום אנחנו לא יודעים מספיק על הנגיף. יש ידיעות בדוקות על הידבקות נוספת לאחר החלמה; על צעירים שנדבקים. ההערכות בדבר חסינות עדר אינן מבוססות".

עוד אמרה פרופ' רהב כי 85% מנשאי הנגיף הם ללא תסמינים, או טרום תסמיניים, אבל אצל רובם המוחלט ייתכן שנראה פגיעות ארוכות טווח בתפקוד הלב, למשל. "בעבר", אמרה, "התנגדתי לסגר והצעתי פעולות אחרות, אבל כיום אני תומכת בסגר מלא על מוקדי התחלואה".

ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי אסף-הרופא שמיר, העריכה כי הפגיעות מהנגיף תלויה בגיל, בהשמנה וברמת מערכת הבריאות. "מספר הנדבקים איננו מדד טוב. ככל שעולה מספר הנדבקים, יורדת ההידבקות מהם והעברת הנגיף". לדבריה, לפי ה-CDC בארה"ב, מתוך כ-1,000 נפטרים, פחות מ-60 נפטרו אך ורק מהמחלה ולא מסיבוכים של מחלות הרקע שלהם".

נושאים קשורים:  קורונה,  מגיפת הקורונה,  ועדת הקורונה,  פרופ' גליה רהב,  פרופ' אודי קימרון,  ד"ר יפעת שאשא-ביטון,  משרד הבריאות,  חדשות,  פרופ' אשר אלחיאני,  ד"ר אמיר שחר,  ד"ר רעיה ליבוביץ,  ד"ר שרון אלרעי פרייס
תגובות