קורונה בישראל

פרופ' רוני גמזו: "כל בתי החולים עומדים בעומס אבל קשה מאוד לכולם"

עם המסר "כל עיר תקבע את גורלה" שטח פרויקטור הקורונה את עיקרי התכנית שלו שמטרתה להוריד את מספר החולים בישראל למאות בודדות עד 1 בספטמבר והתייחס לתחלואת החורף הקרובה ולעומס בבתי החולים

פרופ' רוני גמזו. צילום: הדס פארוש/ פלאש 90

פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו הציג אתמול (ה') את עיקרי התכנית להקטנת היקף תחלואת הקורונה בישראל, שהוא מהגבוהים בעולם לנפש. גמזו ביקש אתמול בישיבת קבינט הקורונה לתת לו הזדמנות אחרונה לייצב את מצב התחלואה מבלי להוסיף הגבלות על הציבור.

בתדרוך לתקשורת אמר פרופ' גמזו: "ב-20 ערים בישראל רמת התחלואה היא כמעט 50% מכלל התחלואה בארץ והמטרה היא להוריד את מספר החולים לרמה של מאות בודדות עד 1 בספטמבר ואז כל רשות מקומית תקבל את הצבע שלה - ירוק, צהוב, כתום, אדום".

מוקדים בולטים בתחלואת קורונה נכון ל-7.8.2020. מתוך דו"ח מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה

בהתייחסו למצב בבתי החולים אמר כי "מערכת האשפוז שוב מוכיחה את עוצמתה. אני יודע עכשיו בדיוק מה קורה בבתי החולים, הם עדיין ביכולת עמידה טובה לשם טיפול בחולי הקורונה. דו"ח הברומטר מראה שכל בתי החולים עומדים בעומס אבל קשה מאוד לכולם. בהסתכלות קדימה לחורף, חשוב וקריטי להוריד את התחלואה עוד לפני אוקטובר. זה מועד קריטי כי הוא נותן לנו אפשרות להתמודד עם האתגר של החורף. אבל יש לתת גם אורך נשימה לצוותים הרפואיים לפני שתוטל עליהם המשימה של החורף".

גמזו ניצל את התדרוך כדי למתוח ביקורת חריפה על חתונת הענק שהיתה השבוע בירושלים: "התמונה מחתונת חסידות בעלז צמררה אותי. מה שראינו מטריף אותי, מכעיס אותי. זה פוטנציאל להדבקה המונית. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר נוקשים בנושא הזה. נדרשת אכיפה לפני האירוע וסגירת מתחמים. אני פונה בזה לציבור החרדי: מה שאירע יוביל בוודאות להדבקה".

עוד אמר פרופ' גמזו: "בישראל כרגע תחלואת הקורונה עדיין גבוהה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר לנפש. אי אפשר להמשיך כך לאורך זמן. תחלואה של 1,700-1,600 חולים חדשים ביום יוצרת עומס מתמשך על מערכת הבריאות. היא עדיין עומדת בעומס, אבל חייבים להמשיך בהורדת התחלואה. מטרת הממשלה להוריד את רמת התחלואה לכמה מאות עד 1 בספטמבר. זו מטרה קשה מאוד להשגה. זה חשוב לא רק מהצד הבריאותי אלא גם הכלכלי. כי ישראל מדשדשת וזה פוגע במצב הכלכלי ומקשה על עסקים ואנשים להרים את ראשם ולחזור לפרנסה ולעבודה".

לדבריו, "אנחנו מדגדגים עתה את מקדם ההדבקה סביב 1. האם אנחנו בוודאות מתחת ל-1 והתחלואה יורדת? - אין ודאות. חייבים בנקודת הזמן הזאת לתת עוד דחיפה קדימה.

"לאחר התייעצות עם כל המומחים בישראל, התקבל המסר שלי בפה מלא בקבינט: עוד הזדמנות אחת כדי להפחית את ה-R לפחות מ-1. זה לא יהיה פשוט, זה לא זבנג וגמרנו".

ניהול מעמיק ב"ערים האדומות"

לדברי פרופ' גמזו, בערים האדומות והכתומות תהיה התגייסות של פיקוד העורף, קופות החולים, העיריות, המשטרה והאזרחים כדי למנוע סגר מלא, סגר לילי וסגר בסופי שבוע.

"אני רוצה יותר משמעת בביצוע החקירות והרבה יותר בדיקות. עיר אדומה או כתומה המתעלמת מהבדיקות יוצרת המשך גידול בשרשרת ההדבקה. המשטרה והרשויות המקומית חייבות להיכנס עמוק כדי לטפל בכל ההפרות", אמר גמזו והוסיף: "אני רוצה לתת לראשי הערים הללו אפשרות להוכיח את עצמם לפני הטלת סגר. זה מבחן של ניהול יותר מעמיק ועזרה של כולם ואכיפה יותר טובה".

הטיפול הניהולי בערים באדומות ובכתומות יכלול, בין השאר, את הצעדים הבאים: משפחה שבה יהיה מאומת אחד תיכנס לבידוד; יהיה יותר פינוי למלוניות, הניהול יהיה ממוקד, בשילוב של עזרה ותמיכה של משרדי הממשלה במשפחות קשות יום ועזרה לתושבים בכל היבט שהוא, כולל הוצאת החולים המאומתים למלוניות. "הערים האדומות לא רבות", אמר גמזו, "יש 20 שמהוות כמעט 50% מהתחלואה הארצית, אז בואו נשתלט עליהן. ניתן הרבה כוח לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון בסיפור הזה".

על פי מתווה תכנית של גמזו ב-1.9 יישקלו שוב הקלות אבל הן יהיו שונות בין עיר ירוקה, צהובה, כתומה ואדומה – "יש סט של הגבלות וכל רשות מקומית תקבל את הצבע שלה בתהליך שיוחלט עליו על ידי השרים, על פי הגדרות. בכל עיר, התושבים, הרשות וראש הרשות קובעים את גורלם". ייתכן שמערכת החינוך לא תיפתח בערים אדומות.

פרופ' גמזו ביקש להדגיש: "אם לא יהיה שיפור והתחלואה תישאר קבועה ובלי ירידה, יהיה זה מסר ברור שישראל, עם כל הניסיון שלה, לא מצליחה בשום אמצעי אחר להוריד את התחלואה ונצטרך להחליט על צעדי הגבלה מאסיביים יותר, גם סגר, אבל אסור להגיע לזה".

נושאים קשורים:  פרופ' רוני גמזו,  קורונה,  ערים אדומות,  בתי חולים,  תחלואת קורונה,  סגר,  חדשות
תגובות