דיכאון וחרדה במטופלים הסובלים מדלקת חוליות מקשחת

המודעות לחשיבות בריאות הנפש ממשיכה להתפשט בתחום הראומטולוגיה. חשוב להבין את האפידמיולוגיה של סיבוכים פסיכיאטריים בדלקת חוליות מקשחת על מנת למנוע סיבוכים אלה בעתיד ובכדי לשפר את איכות הטיפול.

מחקר זה סקר את הראיות הקשורות להיארעות ולגורמי הדיכאון והחרדה בקרב מטופלים עם דלקת חוליות מקשחת.

החוקרים ביצעו חיפוש ב-Medline, Embase, Cochrane Database of Systematic Reviews CINAHL Complete, וב-PsycINFO, שם ניסו לאתר מחקרים תצפיתיים  שעסקו במטופלי דלקת חוליות מקשחת ובדקו אצלם דיכאון וחרדה. התוצאים העיקריים אותם חיפשו החוקרים: 1) הערכת סיכון לדיכאון ו/או חרדה (למשל יחס סיכויים) ו- 2) גורמים אשר זוהו כמנבאים בלתי-תלויים של דיכאון ו/או חרדה.

מתוך 783 מאמרים שנמצאו בחיפוש שלהם, סקרו החוקרים 39. ארבעה מחקרים בדקו את היארעות הדיכאון, ודו״ח מטה-אנליטי העריך מתוך שלושה מהמחקרים הללו סיכון יחסי של 1.5 ( רווח בר-סמך 95% 1.28-1.79). בקרב חולי דלקת חוליות מקשחת, הבדל בסיכון לדיכאון בין גברים לנשים לא היה חד משמעי, לכן נדרש מחקר נוסף שיתמקד בהשוואה זו.

בסקירה נמצאו פחות מחקרים שעסקו בהיארעות חרדה. מחקר אחד בנושא זה נכלל בסקירה ובו נמצא יחס סיכונים של 1.85 (רווח בר-סמך 95% 1.37-2.49). גורם מפתח היה רמת השכלה, כאשר רמות נמוכות היו קשורות לסיכוי גבוה יותר לדיכאון (יחס סיכויים 6.65; רווח בר-סמך 95% 1.39-62.19) בקרב חולי דלקת חוליות מקשחת.

מסקנת החוקרים הייתה כי הנתונים שנאספו הצביעו על כך שקיים סיכון מוגבר לדיכאון וחרדה בקרב מטופלים עם דלקת חוליות מקשחת. ממצאים אלה הצביעו על החשיבות של מעקב וטיפול פסיכיאטרי בחולי דלקת חוליות מקשחת.

מקור: 

Jamie YE. Park et. al (2020) BMC Rheumatology DOI: https://doi.org/10.1186/s41927-019-0111-6