דעות

מה הם הנתונים האמיתיים על תביעות רשלנות רפואית בישראל?

חברת הביטוח ענבל, המנהלת את התביעות מטעם המדינה, הודיעה על עלייה בסכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בעשור האחרון | בפועל, אם המספרים מדויקים, הרי שחלה דווקא ירידה בתביעות הרשלנות הרפואית ובפיצויים המשולמים

ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

לאחרונה פרסמה חברת הביטוח ענבל כי בעשור האחרון חל זינוק בסכומי הפיצויים המשולמים בתביעות רשלנות רפואית. ענבל היא חברת הביטוח המנהלת את התביעות מטעם המדינה, ולפיכך הדיווח שלה מתייחס לכמחצית מהמוסדות הרפואיים הציבוריים. לפי "ענבל", בעוד שב-2010–2011 שולמו פיצויים בסך כ-200 מיליון שקל בשנה, הרי שכבר ב-2014 היתה קפיצה בסכומים, המגיעים כיום לכ-300 מיליון שקל. עלייה דרמטית ללא ספק.

אלא שפרסומים מעין אלה נועדו לרוב כדי להכשיר את הקרקע לכוונה האמיתית: הגבלת התביעות הרפואיות, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי בתי המשפט והתובעים. בפועל, אם המספרים מדויקים, הרי שחלה דווקא ירידה יחסית בתביעות הרשלנות הרפואית ובפיצויים המשולמים בגינן.

כדאי אולי לבדוק כמה נתונים: ערב 2010 מנתה אוכלוסיית ישראל 7.5 מיליון נפש. בפתחה של 2020 חיים כאן 9.1 מיליון נפש — עלייה של יותר מ-20%. מספר הפעולות הרפואיות עלה בשיעור גבוה אף יותר, בשל התפתחות הרפואה. השוואה בין הנתונים מחייבת התחשבות בכך.

השכר הממוצע במשק ב-2010 היה 8,600 שקל, ובסוף 2019 הוא 10,900 שקל, עלייה של 27%. הואיל וחלק גדול ממרכיבי הפיצויים מבוססים על שכר התובעים, היינו מצפים לפחות לעלייה דומה בפיצויים בכל תיק.

הלאה. חלק גדול מהפיצויים מבוסס על מחירי טיפולים והוצאות רפואיות. נתוני משרד הבריאות ל–2018 מראים כי מדד יוקר הבריאות עלה ב-34% בעשור ומדד תשומות הבריאות עלה ב-39%. די בנתונים אלה כדי להביא למסקנה שמספר התביעות והפיצויים נמצאים במגמת ירידה.

מעבר לכך, עוד ב-2012 ניתן פסק דין (בעניין הלכת המר) שביטל את תביעת הילודים הפגועים בעילת "חיים בעוולה" והעביר את הרשות לתבוע בעילה זו להורים בלבד. ביטול זה הביא להתקצרות דרמטית בתקופת ההתיישנות מ-25 שנה ממועד הלידה לשבע שנים בלבד. המשמעות היא שאירועים שהתפרשו על פני 25 שנה "נדחסו" לתקופה קצרה, והחל ב-2017 כבר לא ניתן להגיש תביעות של "חיים בעוולה".

שינוי זה משתקף באופן דרמטי בנתונים: "ענבל" ציינה ב-2011 כי תביעות נגד מיילדות וגינקולוגיה תופסים 30% מתביעות הרשלנות. ב-2018, בכנס של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, דווח כי תיקי מיילדות וגינקולוגיה הם 46% מתיקי הרשלנות, והתשלומים בגינם הם 57%. הואיל ואין להניח שלפתע גינקולוגים נעשו רשלנים במיוחד, הרי שברור שמדובר בתופעה זמנית והמגמות לטווח ארוך מלמדות על ירידה.

הנתונים האמיתיים מנוגדים למסקנות של "ענבל". אין שום "זינוק" בתביעות הרשלנות ובפיצויים, אלא התרסקות. ממילא ברור כי לא התובעים, עורכי הדין ובתי המשפט אחראים למצבה העגום של הרפואה. את האשמים להיעדר תקציבים ול"זקנה במסדרון" "ענבל" צריכה לחפש במקום אחר.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  עו"ד אסף פוזנר,  רשלנות רפואית,  תביעת פיצויים,  דעות,  חדשות
תגובות
01.01.2020, 19:35

אבל, זו אינה הסטטיסטיקה, והניתוח שבוצע, בניגוד למה שמקובל בתחום הביטוח ( לא בשאלה לגבי הרשלנות בפרוצדורות, הסטייה המותרת הסטטיסטית המותרת לפרוצדורות וכד' ) אינה מספיק מדעית.
על זה יש להוסיף כי ענבל אינה מתנהלת כחברת ביטוח רגילה אלא נסמכת על תקציב המדינה, וכי הנתונים בשוק הביטוח המסחרי שונים מהנתונים שמוצגים ע"י ענבל

אנונימי/ת
01.01.2020, 20:01

נכון מאוד , גניקולוגים לא הפכו רשלנים יותר, נהפוכו , יותר מקצועניים יותר מקפידים וערניים . עם זאת מספר עו"ד העוסקים ברשלנות גדל משמעותית וכולם עטים על כל סטיה ולאו הקלה שבקלות ומגישים תביעות באלפים . יש לבחון ולנסות להקים ועדה משפטית רפואית מקדימה בכדי שתבחן תדון ותבדוק לעומק את התביעה . בכוחה אף להעניש ןלקנוס משפטנים אשר הגישו תביעת כזב ביודעים במטרה לעשוק את המערכת , הרופאים והמדינה .

אנונימי/ת
01.01.2020, 21:14

ראוי היה לציין שהכותב אינו רופא, כי אם עו״ד העוסק בנזיקין

אנונימי/ת
01.01.2020, 22:03

זה דווקא צוין

אנונימי/ת
01.01.2020, 23:38

אולי בכתבה בעיתון. לא כאן

אנונימי/ת
02.01.2020, 08:39

יש תמונה שלו בצד בה נכתב מתחתיה שהוא עורך דין.

מעל ומעבר לנתונים סטטיסטים ולטיעונים המנוגדים של גופים שמטפלים בתכיעות רשלנות רפוואית, מרחפת העובדה, שאין עליה חילוקי דעות: "הפצינטים הם הקרבנות". לכן, לדעתי הגישה הבסיסית להערכה של תביעה לפיצוי חייבת לעקוף את הצורך בהוכחת אשם ולהוכיח התקיימות של קשר סיבתי בלבד בין הפעולה לנזק. המשך התדיינות תימשך רק בין חברות הבטוח.

אז מה מענין עו"ד העוסק בתביעות רשלנות רפואית ?. בתיה"מ לא פוסקים מספיק פיצויים. רק 300 מיליון ש"ח בשנה האחרונה. האם יותר חולים נפגעו ? האם יותר חולים מתו ? האם הצוותים הפכו ליותר מקצועיים ? כול זה לא רלוונטי. רלוונטי רק שיש פחות תביעות. שאולי חולים פחות נפגעים. והצער אינו על החולים. הצער הוא על הפסדי ה 20% ויותר עמלות שלוקחים עו"ד מקהל הלקוחות.
אז הגיע הזמן לעשות במערכת הבריאות את השינויים שנעשו בכול הקשור לתאונות דרכים. שיטת ללא אשמה מתקיימת במקומות שונים בעולם, כמו מדינות לא מתקדמות כמו סקנדינביה. שם משלמים את ערך הנזקים שנוצרו, ואין בזבוז כספים על גורמים אחרים שאינם רלוונטים

אנונימי/ת
05.01.2020, 11:27

צר לי מאוד לקרוא את הכתבה. היא מצביעה על צרות האופק והראיה החד צדדית של כל התחום הרחב שכלול במושג "רשלנות רפואית".
משתמע שהכותב הנכבד רואה רק את המספרים של ה-"כסף".
חבל שכל כך הרבה עורכי דין ומשפטנים לא מצליחים להתעלות ולראות גם את הרופא המסור שעשה לפעמים ככל יכולתו ואף מעבר לכך ולא הצליח.
מעניין איך הייתם מגיבים אילו הייתה אפשרות לתבוע אתכם על "רשלנות משפטית" על כל אותם תיקים בהם אתם גובים ממון רב ואחר כך נעלמים או גוררים רגלים או סתם מגיעים לא מוכנים לבית משפט ומפסידים וגורמים לעוולה.

אנונימי/ת
06.01.2020, 10:03

ולי צר על תגובתך, שלא רואה שום דבר מעבר לכסף ולאגו. העיקר כמובן צריך להיות איכות הטיפול וטובת המטופל, גם אם זה אומר פחות כסף ופחות אגו לעורכי דין ורופאים (ולמשפחות של קורבנות רשלנות רפואית).

אנונימי/ת
06.01.2020, 10:26

בעבר התנגדתי למהלכים להגבלת תביעות הרשלנות כי חשבתי לתומי שבכל זאת איכשהו תביעות הרשלנות כן מגבילות את היקף הרשלנות. אבל היום אני כבר לא כל כך בטוח שזה נכון בישראל, שבה כל הרופאים הרשלנים נהנים מביטחון תעסוקתי וביטוח אוטומטי וגם, למרבה ההפתעה, מחיסיון עיתונאי במקרים רבים. לאור זאת, לא נראה שמישהו מהרופאים הרשלנים ניזוק בצורה כלשהי מתביעות רשלנות ושהן מייצרות הרתעה כלשהי נגד התרשלות נוספת. במצב דברים שכזה, לא ברור שיש עוד הצדקה להגן על מוסד תביעות הרשלנות.

וכמובן צריך להזכיר את החסרון של המוסד: הוא מעודד את המטופלים הנפגעים והמשפחתו לפנות לאפיק ובעצם להגיע להסדר של "דמי שתיקה" (שמקורו בארגוני פשיעה) לפיו הם ישתקו וימנעו מנקיטת צעדים נגד הרופא הרשלן בתמורה לסכום כספי גבוה, וכמובן העו"ד מקבל חלק יפה מהסכום.

בהחלט ייתכן שהגבלת מוסד תביעות הרשלנות יצמצם את האפשרות לשחד את הקורבנות ובני המשפחות וכתוצאה מכך הם ינתבו את הזעם שלהם לעבר אפיקים פרודוקטיביים יותר של מניעת רשלנות, כמו קמפיין שיימינג ברשתות החברתיות נגד המתרשלים ופרסום שמותיהם ותמונותיהם. ייתכן שבכך יהיה כדי לייצר הרתעה רבה יותר נגד רשלנות רפואית והתוצאה תהיה שיפור באיכות הטיפול הרפואי והתוצאים ועל כן גם של בריאות הציבור.