קיים מעט מידע בנוגע לשכיחות ולטיפול של היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH – Familial hypercholesterolemia) בקרב מבוגרים בארה"ב אשר עברו אוטם בשריר הלב (MI – Myocardial infraction) בגיל צעיר.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השכיחות של מטופלים המוגדרים עם FH מבחינה קלינית ולבחון את שיעורי השימוש בסטטינים ואת ערכי ה-LDL-Cי(Low-density lipoprotein cholesterol) שהושגו שנה לאחר MI.
מאגר ה-YOUNG-MI הוא מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכולל מטופלים אשר עברו MI בגיל 50 שנים או לפני, בין השנים 2000-2016 משני מרכזים רפואיים אקדמאיים. ההגדרה של FH ודאי או סביר נקבעה ע"פ קריטריון ה-Dutch Lipid. התוצאים שנבדקו ע"י החוקרים כללו את שיעור המטופלים שסווגו עם FH ודאי או סביר, שימוש בטיפול להורדת שומנים בדם ורמות ה-LDL-C שהושגו שנה לאחר ה-MI.
העוקבה כלל 1,996 מבוגרים כאשר חציון הגילאים היה 45 שנים. 19% מהמטופלים היו נשים ו-54% עברו MI עם עליות במקטע STי(STEMI).י 180 (9%) מטופלים סווגו עם FH ודאי/סביר, כאשר 42.8% מתוכם לא קיבלו טיפול עם סטטינים לפני ה-MI. מתוך 1,996 מטופלים ששרדו עד לשחרור מבית החולים, 89.4% מהמטופלים עם ה-FH ו-89.9% מהמטופלים ללא FH שוחררו עם טיפול הכולל סטטינים (p= 0.82).
בקרב המטופלים שסווגו עם FH,י63.3% קיבלו מינון גבוה של סטטינים בזמן השחרור מבית החולים בהשוואה ל-48.4% מהמטופלים שלא סווגו עם FGי(p< 0.001). כאשר המטופלים הגיעו למעקב שנה לאחר ה-MI, נצפתה ירידה של 44.4% ברמות ה-LDL-C בקרב מטופלים עם FH בהשוואה ל-34.5% בקרב מטופלים ללא FHי(p= 0.006). בנוסף, שיעור המטופלים שהגיעו לרמות LDL-C ≥ 70 מ"ג/ דציליטר היה גבוה יותר בקרב קבוצת ה-FHי(82.2%) בהשוואה לקבוצת המטופלים ללא FHי(64.5%, p< 0.001).
החוקרים מצאו כי FH שהוגדר קלינית מופיע בכמעט מטופל אחד מתוך עשרה שעברו MI בגיל צעיר. בנוסף, הם הסיקו כי רק שני שליש מהמטופלים שסווגו עם FH קיבלו סטטינים במינון גבוה בשחרור מבית החולים ומרביתם הציגו רמות LDL-C גבוהות שנה לאחר מכן. הממצאים הללו מדגישים את הצורך בטיפול אגרסיבי יותר להפחתת השומנים בדם אצל מטופלים צעירים עם או בלי FH לאחר שעברו MI.
מקור: