יותר שעות שינה בסוף השבוע אינן מפצות על חסר בשינה במהלך השבוע

לא ניתן לפצות על חסר שינה במהלך השבוע בשעות שינה ממושכות יותר בסוף השבוע. כך נמצא במחקר שנעשה באוניברסיטת קולורדו בארה"ב ופורסם בסוף השבוע ב-Journal of Current Biology.

צוות המחקר, שהוביל פרופ' כריס דפנר (Chris Depner) העוסק בפיזיולוגיה אינטגרטיבית, גייס לצורך העבודה שתי קבוצות של אנשים בריאים והגביל אותם ללא יותר מחמש שעות שינה בלילה. קבוצה אחת ישנה מספר כזה של שעות בכל ימות השבוע והקבוצה האחרת קיבלה "היתר" לישון יותר זמן בסופי השבוע כדי לפצות על החסר המצטבר.

שתיים משלוש קבוצות המשתתפים - 36 אנשים בגילאי 39-18 - נשנשו יותר במהלך הערב, עלו במשקל והציגו סימנים של הידרדרות בבריאות המטבולית, בהשוואה למצבם לפני שהחל המחקר. קבוצת הביקורת מולם כללה אנשים שהותר להם לישון תשע שעות במהלך שבוע העבודה ותשע בכל ערב מסוף השבוע.

"לא מצאנו כל יתרון בתוצאים המטבוליים אצל אנשים שישנו הרבה יותר שעות בסופי שבוע במאמץ לפצות על החסר באמצע השבוע", כתב פרופ' דפנר.

המחקר הראה כי שעות שינה מועטות מגבירות סיכון לבעיות בריאות נרחבות, בכלל זה השמנת יתר וסוכרת סוג 2 עקב העלאת הדחף לנשנש יותר במיוחד בערב ובהורדת הרגישות לאינסולין, או במילים אחרות: יכולת הגוף לווסת את הסוכר בדם.

במחקר החדש ביקשו החוקרים לברר מה קורה לאנשים ש"מתמרנים במחזור השינה" כאשר קיים חסר שינה בשבוע העבודה ואחר כך מאמץ של יומיים בסוף השבוע להדביק את החסר הזה.

משתתפי המחקר משתי הקבוצות שהו במעבדת שינה במשך שבועיים כאשר צריכת המזון שלהם באותה תקופה, חשיפה לאור ומשך השינה נמדדו בקפדנות.

הגם שמספר משתתפי המחקר נראה קטן, החוקרים עומדים על כך שבכל זאת מדובר במספר די גדול של משתתפים עבור מחקר ממין זה על שינה.

ממצאי המחקר למעשה מחזקים את המסר שעל בני אדם להכיר ב"היגיינת שינה טובה" לשם בריאותם והיא כוללת הימנעות מצפייה במסכים (טלוויזיה וצגי מחשב וטאבלט) קרוב מאד לכניסתם למיטה לשנת הלילה.

עוד הוברר במחקר כי שתי הקבוצות שהוגבלו בשעות השינה שלהם העלו במשקל – קצת יותר מ-1 ק"ג ונעשו פחות רגישים לאינסולין. עם זאת, בקרב אלה שישנו קצת יותר בסוף השבוע השיפור – בכלל זה הפחתה בנשנושי הערב – היה מזערי, אלא שהתועלת נעלמה כליל במהלך ימי השבוע שבהם הם ישנו שוב פחות שעות.

כמה ממדדי הבריאות דווקא החמירו בשל התארכות שעות השינה בסופי שבוע במאמץ למחוק את החסר. למשל, הרגישות לאינסולין ירדה ב-13% בקרב הקבוצה שהוגבלה בשעות השינה באופן מחמיר בעוד שבקבוצה שקיבלה היתר לשעות שינה נוספות רק בסופי השבוע חלה החמרה בשיעורים שבין 9% ל-27%.

אחת הבעיות שנחשפו במהלך המחקר: אותם אנשים שקיבלו הזדמנות להדביק את חסר השינה פשוט התאמצו וממש "נלחמו" כדי לעשות זאת. אגב "קבוצת ההתאוששות" של סופי השבוע השיגה בממוצע רק עוד 66 דקות יותר מעבר למשך הזמן באמצע השבוע.

פרופ' מלקולם פון-שאנץ, מומחה לכרונו-ביולוגיה מאוניברסיטת סארי בבריטניה, שלא היה מעורב במחקר הזה, אמר ל-BBC כי "אף על פי שהאפקט הבריאותי כפי שהראה המחקר היה קטן מאוד, ייתכן שלאורך חודשים ושנים מימדי האפקט היו גדלים. מאמץ להדביק את החסר בסוף השבוע בהכרח רע".

המחקר לא בחן סוגיות נפשיות או יכולת קוגניטיבית בהקשר לחסר שינה ומאמץ להדביקו אלא רק כמה סוגיות הנוגעות לבריאות המטבולית.