צפיית אשפוזים הקשורים לחולי מח על רקע כבדי

חולי מח כבדי (Hepatic Encephalopathy – HE) הוא הגורם הכי נפוץ שניתן להשפיע עליו, המוביל לאשפוז של מטופלים עם שחמת. מרכיבים גופניים וקוגניטביים של שבריריות (Frailty) יכולים להוות חלק מהפתו-פיזיולוגיה של גורמי הסיכון לחולי מח כבדי.

החוקרים שאפו להעריך את השימוש בסולם שכלל את הסולמות Montreal Cognitive Assessmentי(MoCA) ו-Clinical Frailty Scaleי (CFS) ונקרא בפיהם MoCA-CFS בשביל לחזות אשפוזים על רקע חולי מח כבדי במשך 6 חודשים. במהלך המחקר מבוגרים עם שחמת היו תחת מעקב למשך 6 חודשים או עד אשר נפטרו או עברו השתלה. מטופלים עם חולי מח בוטה או שיטיון לא נכללו במחקר. התוצא העיקרי שנמדד היה אשפוזים הקשורים לחולי המח הכבדי לאחר 6 חודשים.

סך של 355 מטופלים נכללו במחקר. גילם הממוצע עמד על 9.6 ± 55.9 שנים. 62.5% היו גברים, וב-64% מהם הסיבה לשחמת הייתה בעקבות שימוש באלכוהול או בעקבות צהבת מסוג C. ל-36% מהמטופלים הייתה פגיעה קוגניטבית לפי הסולם MoCA (ציון של 24 ומטה) ו-14% נחשבו שבריריים לפי השאלון CFS (ציון גבוה מ-4). שילוב שני הסולמות חזה באופן עצמאי אשפוז על רקע חולי מח כבדי במשך 6 חודשים. ציון של 1 או 2 בסולם MoCA-CFS הגדיל את סיכויי האשפוז ב-3.3% (רווח בר-סמך 95%: 1.5-7.7) וב-5.7% (רווח בר-סמך 95%: 1.9-17.3), בהתאמה.

איכות החיים הקשורה לבריאות ירדה ככל שהציון MOCA-CFS עלה. דיכאון וגיל מבוגר היו גורמי סיכון עצמאיים ל-MoCA נמוך.

מקור: 

Ney M.  et al (2018). The American Journal of Gastroenterology volume 113, pages 1506–1515;