המחקר הנוכחי נוצר בעקבות מחקר קודם של אותם חוקרים אשר הראו שפרופיל ביטוי גנים של לאוקופלקיה בחלל הפה (OL - Oral leukoplakia) משפר את היכולת לנבא סיכון לסרטן בחלל הפה (OC - Oral cancer). על מנת לזהות מטרות חדשות למניעה, החוקרים ביצעו סקר מערכתי של תעתיקים המקושרים לסיכון מוגבר לסרטן חלל הפה וביטוי יתר שלהם ב-OC בהשוואה לרירית רגילה (NM - Normal mucosa).
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בפרופיל ביטוי גנים של 86 מטופלים עם OL ותוצאים זמינים מניסוי של התערבות כימית מניעתית (chemoprevention) של OC ו-NM. החוקרים ביצעו הערכה של ביטוי MET באמצעות אימונוהיסטוכימיה של 10 מטופלים עם OL, ואת הקשר להתפתחות של OC הם בדקו באמצעות אנליזה רב משתנית.
את הרגישות הפרמקולוגית לעיכוב Met החוקרים בדקו באמצעות בדיקות במבחנה (in vitro) על תאים טרום סרטניים ותאי OCי(n=33) ובמודלים חיים באמצעות מודל 4-NQU של התערבות כימית מניעתית בחלל הפה (n=20 עכברים בכל קבוצה). כל המבחנים הסטטיסטיים היו דו כיווניים.
החוקרים השוו בין החפיפה הקיימת בין 693 תעתיקים המקושרים לסיכון מוגבר ל-OC עם 163 תעתיקים שהיו בביטוי יתר ב-OC לבין NM, והתוצאות הובילו לזיהוי של 23 תעתיקים חופפים, כולל MET. ביטוי יתר של MET ב-OL נמצא קשור ליחס סיכונים של 3.84 (רווח בר סמך 95% = 1.59-9.27, P= 0.003) לפתח OC.
פעילות של MET נמצאה גם בתאי OC וגם בתאים טרום סרטניים. הפעילות של Crizotinib הייתה דומה בתאים טרום סרטניים ובתאי OC. במודל ה-4NQO, נצפו תאי אפיתל שטוח סרטניים, דיספלזיה והתקרנות יתר ב-75.0%, 15.0% ו-10% בקבוצת הביקורת, וב-25.0%, 70.0% ו-5.0% בקבוצת ה-Crizotinibי(P<0.001).
מסקנות החוקרים היו שפעילות של MET עשויה לייצג שלב מוקדם בטרום ממאירות של חלל הפה ועשויה להוות מטרה טיפולית להתערבות כימית מניעתית של סרטן חלל הפה.
מקור:
Saintigny, P. et al. (2018) Journal of the National Cancer Institute 110,3.