טרשת נפוצה

האם הקריטריונים המקובלים בקרב מבוגרים מתאימים לאבחון טרשת נפוצה בילדים?

מחקר זה בחן את ההתאמה של הקריטריונים הקיימים לצורך אבחון טרשת נפוצה בילדים ואת היכולת של ממצאי מעבדה והדמיה לתמוך באבחנה

לאחרונה נעשה שילוב של תוצאות מעבדה ו-MRI לתוך הקריטריונים הבינלאומיים לאבחנה של טרשת נפוצה. המחקר הנוכחי בחן את הדפוסים של הפגיעות שנצפו ב-MRI ואת הממצאים מנוזל ה-CSFי(cerebrospinal fluid) ונוגדנים בסרום אשר מזהים בצורה הטובה ביותר ילדים עם טרשת נפוצה. בנוסף, החוקרים בדקו את הישימות של הקריטריונים הבינלאומיים לאבחנה בהקשר של רפואת ילדים.

במחקר העוקבה הפרוספקטיבי הנוכחי, החוקרים ביצעו הערכה קלינית מפורטת, בדיקה של נוזל הסרום וה-CSF וסריקות MRI בקרב צעירים (גילאי 0.46-17.87 שנים) עם תסמונת דה- מיאלינציה נרכשת. המשתתפים נבדקו באופן פרוספקטיבי על מנת לזהות מחלה התקפית.

החוקרים בדקו את סריקות ה-MRI באמצעות שיטות ניקוד תקפות. באמצעות עץ החלטות החוקרים זיהו את ממצאי המעבדה וההדמיה שהצליחו לחזות בצורה הטובה ביותר טרשת נפוצה או תוצא מונופאזי.

החוקרים השתמשו בקריטריונים הבין לאומיים של McDonald שפורסמו ב-2001 ,2010 ו-2017 על מנת לאבחן טרשת נפוצה, בקריטריון MAGNIMS י(MRI in multiple sclerosis) מ-2016 ובקריטריונים שהם עצמם הציעו (Verhey) בשנת 2011. התוצאות נקבעו באמצעות מודלים ליניאריים כלליים.

המחקר התקיים בין ה-1 לספטמבר 2004 עד ה-30 ליוני 2017, והשתתפו בו 324 אנשים. החציון של זמן המעקב היה 72 חודשים (טווח: 6-150). מתוך 324 משתתפים, 71 (22%) היו עם טרשת נפוצה, 237 (73%) היו עם מחלה דה מיאלניטיבית מונופאזית נרכשת, 14 (4%) היו עם מחלה התקפית שאינה טרשת נפוצה ושני משתתפים (1%) קיבלו אבחנה אחרת.

החוקרים נתנו ציונים ל-2,391 סריקות מוח, 444 סריקות עמוד שדרה ו-67 סריקות אורביטליות. הדרך הטובה ביותר לחזות תוצא של טרשת נפוצה הייתה באמצעות הופעה אחת לפחות של לזיה היפוטנסיבית אחת בחלון T1 יחד עם לזיות פריונטריקולרית אחת לפחות (קריטריון Verhey).

לאחר שהחוקרים השוו בין קריטריון McDonald משנת 2017 לזה משנת 2010, הם החליטו להשתמש בקריטריון החדש יותר מכיוון שהינו קל יותר ליישום. העובדה שבקריטריון של 2017 קיימת היכולת של באנדים אולגיקלונלים ב-CSF להחליף את הדרישה לקיום פגיעות שקולטות חומר ניגוד וכאלה שאינן קולטות חומר ניגוד בהדמיה, שיפרה אותם בהשוואה לקריטריונים של 2010. לעומת זאת, בדיקות של אוליגודנטרוציטים במצב ההתחלתי לא שיפרו את הקריטריונים של 2017.

החוקרים הסיקו כי קריטריון McDonald של 2017 לאבחון של טרשת נפוצה, כאשר משתמשים בו בזמן ההתקף, היה היעיל ביותר לצורך אבחון של ילדים ומתבגרים בטרשת נפוצה, מה שמצביע על כך שניתן להשתמש באותו קריטריון לאבחון בטווח גילאים רחב.

בנוסף, גם ההמצאות של אזורים עם חורים שחורים ב-MRI ולזיות פריונטריקולריות (קריטריון Verhey) נמצא יעיל בניסיון להבדיל בין ילדים עם טרשת נפוצה לבין ילדים עם דה מיאלינציה מונופאזית. כמו כן, ההמצאות של באנדים אוליגקלונלים ב-CSF שיפרה את הדיוק של האבחון. נוגדנים נגד גליקופרוטאינים של אוליגודנטרוציטים המייצרים מיאלין זיהו ילדים עם ADEMי(Acute Disseminated EncephaloMyelitis) ואת רוב הילדים שאובחנו במחלה התקפית שאינה טרשת נפוצה, אשר רובם לא התאימו לקריטריון McDonald 2017.

מקור: 

Fadda, G. et al. (2018) The Lancet Child & Adolescent Health 2, 3.

נושאים קשורים:  טרשת נפוצה,  CSF,  MRI,  קריטריון McDonald,  קריטריון Verhey,  דה מיאלינציה,  מחקרים
תגובות