מחלה צרברווסקולרית מהווה גורם סיכון להתפתחות פגיעה קוגניטיבית. החוקרים בחנו האם אלבומינוריאה, סמן של מיקרואנגיופתיה מערכתית קשורה בפגיעה וירידה קוגניטיבית ודמנציה.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית של סקירה שיטתית בה נסקרו 2,359 מאמרים על ידי סוקרים עצמאיים לצורך זיהוי מאמרים תצפיתיים המכמתים את הקשר בין אלבומינוריאה לתוצאים הרצויים. המידע הנלקח ממחקרים שהוכללו בעבודה עבר הערכה באמצעות מדד Newcastle-Ottawa.
התוצאים שנבדקו כללו פגיעה קוגניטבית ודמנציה שהוגדרו על ידי מבחנים נוירופסיכולוגיים או קווים מנחים קליניים בהתאמה. תפקוד קוגניטיבי הוערך על ידי בדיקות מתוקפות.
בעבודה הוכללו 32 מחקרים. אלבומינוריאה נמצאה כקשורה בפגיעה קוגניטיבית (יחס סיכויים: 1.35, רווח בר-סמך 95% :1.19-1.53; 7,852 מקרים), דמנציה (יחס סיכויים: 1.35, רווח בר-סמך 95% :1.10-1.65; 5,758 מקרים), מחלת אלצהיימר קלינית (יחס סיכויים: 1.37, רווח בר-סמך 95% :1.11-1.69; 629 מקרים) ודמנציה וסקולרית (יחס סיכויים: 1.96, רווח בר-סמך 95% :1.16-3.31; 186 מקרים). ההשפעה של אלבומינוריאה נותרה מובהקת סטטיסטית במחקרים איכותיים מבוססי אוכלוסייה.
מסקנת החוקרים היא כי אלבומינוריאה קשורה באופן בלתי תלוי בפגיעה וירידה קוגניטיבית ודמנציה. העובדה כי אפקטים חזקים יותר נצפו עבור דמנציה וסקולרית ותפקוד קוגניטיבי בתחומים הקשורים בעיקר לפגיעה וסקולרית תומכים בהשערה כי הקשר יכול להיות מתווך על ידי פתולוגיה מיקרווסקולרית בכליה ובמוח.
מקור:
Georgakis, M.K. et al. (2017) Journal of The American Geriatrics Society. 65(6), 1190.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jgs.14750/full