סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה בדקה את הקשר מינון-תגובה בין צריכה של דגנים מלאים וסוגים מסוימים של דגנים לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, סרטן, תמותה מכל הסיבות ותמותה מסיבות ספציפיות.
עוד בעניין דומה
בוצע חיפוש ב-PubMed ו-Embase אחר מאמרים שפורסמו עד ה-3 לאפריל 2016. נכללו בסקירה מחקרים פרוספקטיביים המדווחים על סיכון יחסי (Relative risk) משוער עבור הקשר בין צריכה של דגנים מלאים או סוגים מסוימים של דגנים ותחלואה קרדיווסקולרית, סרטן, תמותה מכל הסיבות ומסיבות ספציפיות. בוצע סיכום של הסיכון היחסי וחושב רווח סמך 95%.
45 מחקרים (64 פרסומים) נכללו במחקר. סכום הסיכון היחסי עבור עלייה של 90 גרם ליום בצריכת דגנים מלאים (90 גרם שווה לשלוש מנות – למשל שתי פרוסות לחם וקערת דגנים או 1.5 פיתות מחיטה מלאה) היה 0.81 (95%CIי 0.75-0.87; I²=9%י; 7 מחקרים) עבור מחלת לב איסכמית, 0.88 (0.75-1.03; I²=56%י; 6 מחקרים) עבור שבץ ו-0.78 (0.73-0.85; I²=40%י; 10 מחקרים) עבור תחלואה קרדיווסקולרית, עם תוצאות דומות כאשר בוצעה התאמה לתוצא של היארעות או תמותה.
הסיכון היחסי עבור תמותה היה 0.85 (0.80-0.91 ; I²=37%י; 11 מחקרים) עבור תמותה מכל הסיבות, 0.78 (0.77-0.87 ; I²=0%י, 4 מחקרים) עבור מחלה נשימתית, 0.49 (0.23-1.05 ; I²=85%י; 4 מחקרים) עבור סוכרת, 0.74 (0.56-0.96 ; I²=0%י; 3 מחקרים) עבור מחלות זיהומיות, 1.15 (0.66-2.02 ; I²=79%י; 2 מחקרים) עבור מחלות מערכת העצבים ו-0.78 (0.75-0.82 ; I²=0%י; 5 מחקרים) עבור סיבות לא קרדיווסקולריות ולא ממאירות.
הפחתה בסיכון נצפתה עד לצריכה של 225-210 גרם ליום (7.5-7 מנות ליום) עבור מרבית התוצאים. צריכה של סוגים מסוימים של דגנים מלאים כולל לחם מחיטה מלאה, דגני בוקר מדגנים מלאים והוספת סובין, כמו גם לחם ודגני בוקר, נמצאה קשורה לירידה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ו/או תמותה מכל הסיבות, אבל היתה עדות קטנה לקשר עם דגנים מזוקקים, אורז לבן, אורז באופן כללי או דגנים באופן כללי.
מסקנת החוקרים היתה, כי מטה-אנליזה זו מספקת עדות נוספת לכך שצריכת דגנים מלאים קשורה עם הפחתה בסיכון למחלת לב איסכמית, תחלואה קרדיווסקולרית, סרטן, תמותה מכל הסיבות ובשל תחלואה נשימתית, מחלות זיהומיות, סוכרת וסיבות לא קרדיווסקולריות ולא ממאירות.
ממצאים אלה תומכים בהנחיות להגביר את צריכת הדגנים המלאים על מנת להפחית את הסיכון למחלות כרוניות ולתמותה מוקדמת.