מחקר חדש בדק את הסיכון לתסחיף ריאתי, לשבץ איסכמי ולאוטם לבבי בטיפול בגלולות למניעת היריון לפי מינון אסטרוגן ופרוגסטרון.
עוד בעניין דומה
המחקר, מחקר עוקבה, התבסס על מסד הנתונים של הביטוח הלאומי בצרפת ומסד נתונים משחרורים מבתי החולים בצרפת. במחקר נכללו 4,495,088 נשים בין הגילאים 15 ל-49, המתגוררות בצרפת, שקיבלו לפחות סוג אחד של גלולות למניעת היריון, והיו ללא אשפוזים קודמים בשל סרטן, תסחיף ריאתי, שבץ איסכמי או אוטם לבבי, בין יולי 2010 לספטמבר 2012.
התוצא הראשוני שנמדד היה הסיכון היחסי והאבסולוטי עבור תסחיף ריאתי, שבץ איסכמי או אוטם לבבי.
המחקר כלל 5,443,916 שנות אשה עבור שימוש בגלולות למניעת היריון במהלכם נצפו 3,253 אירועים - 1,800 מקרי תסחיף ריאתי (33 עבור 100,000 שנות אשה), 1,046 מקרי שבץ איסכמי (19 עבור 100,000 שנות אשה) ו-407 מקרי אוטם לבבי (7 עבור 100,000 שנות אשה).
לאחר התאמה לפרוגסטרון ולגורמי סיכון, הסיכון היחסי עבור אשה המשתמשת במינון אסטרוגן נמוך (20 µgיvי30-40יµg) היה 0.75 (95%CIי 0.67-0.85) עבור תסחיף ריאתי, 0.82 (0.70-0.96) עבור שבץ איסכמי ו-0.56 (0.39-0.79) עבור אוטם לבבי.
לאחר תיקנון עבור מינון אסטרוגן וגורמי סיכון, Desogestrel ו-Gestodene היו קשורים עם סיכון גבוה יותר לתסחיף ריאתי (2.16 ; 95%CIי1.93-2.41, 1.63; 95%CIי1.34-1.97, בהתאמה) בהשוואה ל-Levonorgestrelי. Levonorgestrel בשילוב עם 20 µg אסטרוגן היה קשור עם סיכון נמוך יותר משמעותית בהשוואה ל-Levonorgestrel עם מינון 30-40 µg אסטרוגן, עבור כל אחד משלושה התוצאים.
מסקנת החוקרים היתה, כי עבור אותו מינון אסטרוגן - Desogestrel ו-Gestodene היו קשורים עם סיכון גבוה יותר לתסחיף ריאתי אבל לא לתרומבו-אמבוליזם עורקי, בהשוואה ל-Levonorgestrel. עבור אותו סוג פרוגסטרון - מינון של 20 µg אסטרוגן, בהשוואה למינון של 30-40 µg, היה קשור עם סיכון נמוך יותר לתסחיף ריאתי, שבץ איסכמי ואוטם לבבי.