ההשפעות הספציפיות לגיל של בדיקות ממוגרפיה ותזמון ההשפעות הללו אינם ברורים עדיין. התוצאות של מחקר הגיל שנערך בבריטניה (UK Age trial), אשר השווה את ההשפעה של הזמנה לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40 לעומת החל מגיל 50 על שיעורי התמותה מסרטן השד, דווחו לאחר 10 שנות מעקב. הם הראו, כי אין הבדל מובהק בשיעורי התמותה בין קבוצות המחקר.
עוד בעניין דומה
מובאות להלן תוצאות מחקר הגיל מבריטניה בתום 17 שנות מעקב.
נשים בגילאי 39-41, אשר גויסו מ-23 מרפאות לבריאות השד בבריטניה, הוקצו אקראית (ביחס 1:2) לקבוצת התערבות, אשר כללה הזמנה אחת לשנה לעבור בדיקת ממוגרפיה עד גיל 48, או לקבוצת ביקורת, אשר כללה הזמנה לממוגרפיה אחת לשלוש שנים החל מגיל 50, בהתאם להנחיות המקובלות.
התוצאים העיקריים שנבחנו היו תמותה מסרטן השד והיארעות סרטן השד, אשר כללה סרטן in-situ, גידול פולשני והיארעות כוללת. התוצאות נותחו בהתאם למשך המעקב.
בין אוקטובר 1990 לספטמבר 1997 הוקצו אקראית 160,921 משתתפות: 53,883 נשים הוקצו לקבוצת ההתערבות ו-106,953 נשים הוקצו לקבוצת הביקורת. בתום תקופת מעקב שנמשכה כ-17 שנים (טווח: 16.8-18.8), נמצא כי יחס השיעור (rate ratio, RR) לתמותה מסרטן השד, ספציפית עבור גידולים שאובחנו במהלך שלב ההתערבות, היה 0.88.
נצפתה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לביקורת, בעשר השנים הראשונות לאחר קבלת האבחנה של סרטן שד (RR 0.75), אך לא לאחר מכן (RR 1.02), ספציפית עבור גידולים שאובחנו במהלך שלב ההתערבות.
ההיארעות הכוללת של סרטן שד במהלך 17 שנות המעקב היתה דומה בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת (RR 0.98).
תוצאות אלו מציגות ירידה מוקדמת בשיעורי התמותה מסרטן השד בקרב נשים שעוברות ממוגרפיה אחת לשנה בגילאי 40-49. החוקרים מציינים, כי למרות הממצאים, יש צורך במידע נוסף על מנת להבין לעומק את ההשלכות בטווח הארוך של ביצוע ממוגרפיה שנתית החל מגיל צעיר, ומוסיפים כי גרפים של היארעות מצטברת מעידים על שיעור נמוך של אבחנת-יתר עם הגברת תדירות הממוגרפיות.