אימטיניב (גליבק, נוברטיס) הוא הטיפול הסטנדרטי לחולים הסובלים מגידולים סטרומליים במערכת העיכול (GIST). המאמר סוקר נתונים מהתקופה האחרונה, שבחנו את ההשפעה של הפרעה לטיפול באימטיניב ואת החשיפה החוזרת לתרופה לאחר מכן, בקרב חולים הסובלים מ-GIST מתקדמים.
עוד בעניין דומה
הניסוי האקראי BFR14 הראה כי:
1. הפרעה לטיפול באימטיניב אחרי 1, 3 ו-5 שנים של טיפול בחולים הסובלים מ-GIST לא-מתקדמים, הייתה קשורה לסיכון גבוה להתקדמות המחלה, אפילו בקרב חולים שנראתה אצלם תגובה מלאה.
2. חשיפה חוזרת לאימטיניב החזירה את השליטה בגידולים אצל רוב החולים, אך רק לעתים רחוקות תגובת הגידול הייתה דומה לזו שנראתה לפני ההפרעה לטיפול.
3. אצל חולים שקיבלו טיפול מתמשך באימטיניב נראה שיעור גבוה של שליטה ארוכת-טווח בגידולים, וזו גברה ככל שהטיפול באימטיניב נמשך.
לממצאים לגבי המחלה הגרורתית יש השלכות חשובות לגבי משך השימוש באימטיניב לטיפול ב-GIST.
החוקרים הסיקו כי הפסקת הטיפול באימטיניב בקרב חולים מגיבים הסובלים מ-GIST מתקדמים, קשורה לסיכון גבוה להתקדמות המחלה, ולכן אינה מומלצת. אמנם חשיפה חוזרת היא אסטרטגיה לטיפול בחולים שנראית אצלם הישנות של המחלה לאחר הפסקת הטיפול באימטיניב, אך תגובת גידול תת-אופטימלית מצביעה על כך שיש צורך בדיכוי קינאז מתמשך כדי להשיג את התוצאה הקלינית הטובה ביותר.
מומלצת תקופה של שלוש שנות טיפול באימטיניב לחולים הסובלים מ-GIST 'בסיכון גבוה', אך משך טיפול ארוך יותר עשוי לספק יתרונות נוספים.
מקור: