סרטן עור

קרינת UVA: קרצינוגנית יותר מכפי שנהוג לחשוב

מחקר שבוצע בקרב מתנדבים בריאים מראה כי גם קרינת UVA1 גורמת לשינויים ב-DNA, ככל הנראה במנגנון שונה מקרינת UVB

08.12.2011, 12:00

קרינה אולטרה-סגולה המגיעה מהשמש היא הגורם העיקרי לסרטן העור. נהוג לחשוב כי קרינת UVB (אורכי גל של 290-320nm) היא הגורם הקרצינוגני העיקרי. קרינת UVA נפוצה פי 20 מאשר UVB בכדור הארץ, וכ-75% מקרינת UVA היא UVA1 (אורך גל של 340-400nm). כמו כן קרינת UVA היא הקרינה העיקרית במיטות שיזוף, וקרינת UVA1 משמשת לטיפול בפוטותרפיה במחלות עור שונות.

קרינה אולטרה-סגולה המגיעה מהשמש (אילוסטרציה)

קרינה אולטרה-סגולה המגיעה מהשמש (אילוסטרציה)

כמה מחקרים העלו השערות לגבי תפקידה של קרינת UVA בהיווצרות סרטן העור. קרינת UVA נספגת ב-DNA במידה פחותה לעומת UVB. קרינת UVB גורמת להיווצרות מולקולות מסוג cyclobutane pyrimidine dimersי(CPD), וכן מולקולות מסוג pyrimidune (6-4) pyrimidone photoproductsי(6-4PP). פגיעה זו מתוקנת לרוב, אך כאשר היא אינה מתוקנת נוצרות מוטציות המוכרות בשם UVB signature mutations (שבהן מוחלף נוקלאוטיד C בנוקלאוטיד T, או צמד CC בצמד TT) אשר נמצאות בסרטני עור מסוגים שונים.

השפעת UVA יוחסה להשפעה על מולקולות אחרות בתא ולא ישירות על ה-DNA. אולם מחקרים בתרביות תאים הראו כי קרינת UVA גורמת גם היא ליצירת CPDs, בשיעור גבוה מכפי שהיה נהוג לחשוב. כמו כן נמצא כי קרינת UVA גורמת גם היא לאותן UVB signature mutations. קרינת UVA, בניגוד לקרינת UVB, גורמת ליצירת צמדי תימידין (TT), ולא CC או CT. במחקר זה נמדד שיעור יצירת צמדי TT בעור אנושי in vivo, בחשיפה לקרינת UVA ולקרינת UVB במינונים מקבילים. המינון נמדד על פי יצירת אריתמה בעור (MED – minimal erythema dose), שהיא המדד המקובל לחשיפה לקרינה אולטרה-סגולה. המחקר נערך ב-12 מתנדבים בריאים. לא נמצא קשר בין ערכי MED עבור UVA ועבור UVB באותו מועמד, לכן נראה כי מנגנון גרימת האריתמה שונה עבור שני סוגי הקרינה.

נמצא כי קרינת UVA גרמה ליצירת צמדי TT בשיעור גבוה יותר בחלק העמוק יותר של האפידרמיס, לעומת קרינת UVB שבה שיעור הפגיעה היה גבוה יותר בחלק העליון של האפידרמיס. קרינת UVA גרמה ליצירת צמדי TT בשיעור נמוך יותר מאשר קרינת UVB, אך לא גרמה כלל ליצירת מולקולות 6-4PP. מנגנון התיקון של יצירת צמדי TT היה ככל הנראה דומה בשני המקרים, שכן קצב התיקון היה דומה.

החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, השכבה הבזאלית של האפידרמיס היא הרגישה ביותר לפגיעה על-ידי קרינת UVA, וכי לתוצאות אלו השלכות לגבי מדיניות בריאות, בעיקר לגבי הגנה על האוכלוסייה מפני חשיפה לקרינה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Tewari et al, UVA1 Induces Cyclobutane Pyrimidine Dimers but Not 6-4 Photoproducts in Human Skin In Vivo, The Journal of Investigative Dermatology 2011 Oct 6. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  סרטן עור,  קרינת UV,  רפואת עור ומין,  UVA,  UVB,  מחקרים
תגובות