סרטן שד

טיפול משמר שד בתוספת הקרנה מוריד סיכון לחזרתם של גידולי שד מסוימים בהשוואה לכריתת שד מלאה

מחקר רטרוספקטיבי גדול שבוצע בקנדה הדגים כי עבור גידולים שד שליליים לרצפטורים לאסטרוגן, לפרוגסטרון וכן human epidermal GF receptor, הסיכון לחזרה מקומית גדול יותר לאחר טיפול בכריתת שד מלאה מאשר לאחר טיפול בכריתה מקומית ורדיותרפיה

כיום ידוע כי סרטן שד הינו מחלה הטרוגנית, וכי גידולים בעלי פרופיל מולקולרי שונה מתקדמים בצורות שונות, וגם תגובתם לטיפול שונה. הגידולים מסווגים לקבוצות שונות, על פי נוכחות רצפטורים משלושה סוגים (ER, PR, HER2). גידולים שנמצאו שליליים לכל סוגי הרצפטורים מסווגים כ-triple negative breast cancer (TNBC).

TNBC מהווים 10-17% מכלל מקרי סרטן השד, והינם poorly differentiated, בעלי קצב הכפלה גבוה והינם לרב אגרסיביים יותר. כיוון שהאפשרויות הטיפוליות בגידולים אלו מוגבלות (ביחס לסוגים אחרים), חשוב עוד יותר למנוע חזרה מקומית שלהם (LRR – Locoregional recurrence). בנוסף, גידולים מסוג זה נוטים להופיע בנשים צעירות יחסית.

המחקר כלל את כל הנשים שאובחנו כסובלות מ-TNBC בבי"ח גדול בקנדה בין השנים 1998-2008, סה"כ 768 נשים. כצפוי גיל המשתתפות היה צעיר יחסית (מעל 40% מהן היו צעירות מגיל 50). כמו כן נמצא כי גידולים אלו נוטים להיות מאובחנים בשלב מוקדם יחסית – גודלם של 52% מהגידולים היה קטן יחסית (T1), וב-64% לא נמצאה מעורבות בלוטות למפה (N0).

42% מהנשים טופלו בטיפול משמר שד (BCT – Breast conserving therapy) בשילוב עם רדיותרפיה , 37% טופלו באמצעות כריתת שד בלבד (modified radical mastectomy) , ו-21% טופלו באמצעות כריתת שד בשילוב עם רדיותרפיה.

10% מהנשים סבלו מחזרה מקומית של הגידול, וב-13% הופיעו גרורות לאחר הטיפול (שיעור 5 year LCC free survival הכללי היה 89%).

בקבוצה שטופלה בטיפול משמר שד נמצא שיעור נמוך יותר של חזרה מקומית של הגידול –שיעור 5 year LCC free survival בקבוצה שטופלה בטיפול משמר שד היה 94%, בקבוצה שטופלה באמצעות כריתת שד היה השיעור 85%, ובקבוצה שטופלה בכריתת שד בשילוב עם רדיותרפיה היה השיעור 87%. הסיכון לחזרה מקומית היה גבוה משמעותית בקבוצה שטופלה בכריתת שד (HR 2.61, 95% CI 1.5-4.55, P

בתת קבוצה של נשים שאובחנו בשלב T1-2N0 (שרובן לא טופלו באמצעות רדיותרפיה לאחר כריתת שד מלאה) בוצע ניתוח רב משתנים, שמצא כי טיפול בכריתת שד ללא רדיותרפיה היה הגורם הפרוגנוסטי היחיד שנמצא קשור בשיעור חזרה מקומית מוגבר (HR 2.53, 95% CI 1.12-5.75, P=0.0264).

לדברי החוקרים הממצאים מדגימים את החשיבות בהתאמת הטיפול לסוג הגידול הספציפי. ייתכן שיש מקום לבחון באמצעות מחקר פרוספקטיבי את התועלת בטיפול ברדיותרפיה (גם אם בוצעה כריתת שד) בגידולים מסוג TNBC שאובחנו בשלב מוקדם (T1-2N0).

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

למקור ב-Journal of Clinical Oncology

נושאים קשורים:  סרטן שד,  כירורגיה,  מחקר רטרוספקטיבי,  טיפול משמר,  כריתת שד,  מחקרים
תגובות