עוד בעניין דומה
גורם הסיכון העיקרי למלנומה הוא קרינה מייננת של השמש, במיוחד כשנחשפים אליה בילדות. חוקרים ב-NCI (המכון לחקר הסרטן ב-NIH) בחנו את המנגנון שמעורב בהשראה של התפתחות מלנומה על-ידי קרינה אולטרה-סגולית במודל בעכברים.
בעכברים שמשמשים מודל למלנומה, מתפתחים גידולים בעור, שמזכירים מלנומה באנשים, כאשר הם מוקרנים, בהיותם עדיין וולדות, בקרינת UVB. הם לא מגיבים כך לקרינת UVA.
החוקרים יצרו עכברים טרנסגנים שמבטאים במלנוציטים שלהם את הגן שמקודד לחלבון GFP, חלבון שאחראי על היווצרות הצבע הירוק הפלורוסצנטי בגחליליות. כך יכלו לעקוב מעקב ספציפי אחר המלנוציטים בגופם של העכברים וגם להפיק אוכלוסיית תאים זו מהעכברים.
החוקרים מצאו שמלנוציטים שבודדו מעכברים שהוקרנו בקרינת UVB ברמות שגורמות להתפתחות מלנומה הראו תגובה שאופיינית לגאמה-אינטרפירון, כולל ביטוי של גנים שמעורבים בתגובה חיסונית.
השפעול של המלנוציטים על-ידי קרינת UVB התאפיין בגידול לא מבוקר ובנדידה של התאים. שפעול התאים על-ידי קרינת UVB נמנע על-ידי הזרקה של נוגדנים כנגד IFN-γ לדמם של העכברים. נוגדנים כנגד IFN-α לא מנעו את שפעול המלנוציטים.
התאים שייצרו IFN-γ היו מקרופג'ים שנדדו לעור. השראת הנדידה של המקרופג'ים נגרמה על-ידי ליגנדים של הרצפטור Ccr2. מקרופג'ים אלה הגבירו גידול של תאי מלנומה ממקור אנושי אשר הושתלו בעור של עכברים. הגברת הגידול נבעה מעיכוב אפופטוזיס. חסימה של IFN-γ מנעה את ההגברה של גידול התאים המושתלים. ב-70% מהמלנומות ממוצא הומני שנבדקו על-ידי החוקרים נמצאו מקרופג'ים שמייצרים IFN-γ.
המחקר מצביע על מעורבות של גאמה-אינטרפירון בתיווך ההשראה של התפתחות מלנומה על-ידי קרינה אולטרה-סגולית. הוא פותח פתח ללימוד מעמיק יותר של תהליך זה שעשוי לתרום לזיהוי מנגנונים ומולקולות שיכולים לשמש כמטרה שכנגדה יכוון טיפול במלנומה.
ערכה ד"ר דורית שנון
מקור:
Zaidi M.R. et al., Nature 2011: Interferon-γ links ultraviolet radiation to melanomagenesis in mice
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
